דני אשר -ספטמבר 18th, 2018 at 14:21none
Comment author #327 on חברים מספרים על אליהו (אלי) ששון ז”ל by יד לנופלים | חטיבה 14
אלי ששון היה שכן וחבר שלי
אלי ואשתו שרה גרו קומה מעלינו בשכונת מעלות דפנה 17 בירושלים.
כזוג צעיר בלי ילדים היו אלי ושורה אשתו מעין הורים נוספים לילדנו הרכים איתי ונועה.
אלי הצנחן שרת כקצין המבצעים של חטיבת המחוז 16 / חטיבת ירושלים. ככזה פעל רבות בפעילות הבט”ש אל מול ארגוני המחבלים שהתגבשו והרחיבו את פעילותם החתרנית ברחבי הגדה המערבית ובירושלים.
במאי 1973 עוד היה אלי שותף להכנות ולפיקוד על מצעד צה”ל לציון 25 שנים להקמת המדינה.
מיד לאחר המצעד ביקש אלי לעבור לשריון, הכוח העוצמתי העיקרי של צה”ל באותם ימים. לאחר תהליך הסבה הפך אלי לסמ”פ בגדוד 79 ובתפקיד זה היה אמור לתפוס את הקו לאורך התעלה באוקטובר 1973.
המלחמה פרצה במפתיע. הגדוד הוחש לקו ולקח חלק בקרבות על ראשי הגשר המצרים. במהלך שילם הגדוד מחיר יקר, התפרק ואנשיו צורפו ליחידות. אלי שהפך בין רגע למנוסה מונה במהרה למ”פ בגדוד 184 הגדוד בחזית ועם פלוגתו ניהל קרבות רבים בגזרה המרכזית.
ב-18 באוקטובר כחלק מהמאמץ לשמור על ראש הגשר ולאפשר לכוחות אחרים לצלוח את התעלה תפס אלי עמדות בחזית הגדוד שלו בקרבת ציר “שיק” ממערב למבני החווה הסינית. בלחימה העיקשת להחזקת פרוזדור הצליחה נפגע המ”פ אלי ששון במפשעה מאש טנק מצרי שירה בו מתוך מחפורת ומטווח קצר. אלי נותר זקוף בצריח והמשיך לפקד על הקרב ובקול הבס העמוק שלו פקד על הטנקים שלצדו עד שנפל מאיבוד דם. ניסיונות לפנותו נתקלו בקשיים רבים ועד שהגיע לנקודת הפינוי כבר לא עלה בידי הרופאים להצילו.
את דמותו הזקופה, הקורנת סמכותיות אזכור לעד.
אלי ששון היה שכן וחבר שלי
אלי ואשתו שרה גרו קומה מעלינו בשכונת מעלות דפנה 17 בירושלים.
כזוג צעיר בלי ילדים היו אלי ושורה אשתו מעין הורים נוספים לילדנו הרכים איתי ונועה.
אלי הצנחן שרת כקצין המבצעים של חטיבת המחוז 16 / חטיבת ירושלים. ככזה פעל רבות בפעילות הבט”ש אל מול ארגוני המחבלים שהתגבשו והרחיבו את פעילותם החתרנית ברחבי הגדה המערבית ובירושלים.
במאי 1973 עוד היה אלי שותף להכנות ולפיקוד על מצעד צה”ל לציון 25 שנים להקמת המדינה.
מיד לאחר המצעד ביקש אלי לעבור לשריון, הכוח העוצמתי העיקרי של צה”ל באותם ימים. לאחר תהליך הסבה הפך אלי לסמ”פ בגדוד 79 ובתפקיד זה היה אמור לתפוס את הקו לאורך התעלה באוקטובר 1973.
המלחמה פרצה במפתיע. הגדוד הוחש לקו ולקח חלק בקרבות על ראשי הגשר המצרים. במהלך שילם הגדוד מחיר יקר, התפרק ואנשיו צורפו ליחידות. אלי שהפך בין רגע למנוסה מונה במהרה למ”פ בגדוד 184 הגדוד בחזית ועם פלוגתו ניהל קרבות רבים בגזרה המרכזית.
ב-18 באוקטובר כחלק מהמאמץ לשמור על ראש הגשר ולאפשר לכוחות אחרים לצלוח את התעלה תפס אלי עמדות בחזית הגדוד שלו בקרבת ציר “שיק” ממערב למבני החווה הסינית. בלחימה העיקשת להחזקת פרוזדור הצליחה נפגע המ”פ אלי ששון במפשעה מאש טנק מצרי שירה בו מתוך מחפורת ומטווח קצר. אלי נותר זקוף בצריח והמשיך לפקד על הקרב ובקול הבס העמוק שלו פקד על הטנקים שלצדו עד שנפל מאיבוד דם. ניסיונות לפנותו נתקלו בקשיים רבים ועד שהגיע לנקודת הפינוי כבר לא עלה בידי הרופאים להצילו.
את דמותו הזקופה, הקורנת סמכותיות אזכור לעד.
יהיה זכרו ברוך