רס”ל גדעון ויינשטיין ז”ל

בן שושנה ודוד
נולד בכפר בלום
ב- כ”ה באייר תשי”ב, 20.5.1952
התגורר בכפר בלום
התגייס ב- 2.11.1970
שרת בחיל השריון
יחידה: חטיבה 401, גדוד 79
תפקיד: מפקד טנק
נפל בקרב
ב- י”ז בתשרי תשל”ד, 13.10.1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: רכס “חמדיה”
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: קיבוץ כפר בלום
הותיר: אב, אם, אח ושתי אחיות

גדעון, בן שושנה ודוד, נולד ביום כ”ה באייר תשי”ב (20.5.1952) בכפר בלום. הוא למד בבית-הספר היסודי ובבית-החינוך המשותף בקיבוץ. גדעון היה תלמיד חרוץ שקדן ואהוב על מוריו ועל חבריו. הוא נמנה עם חניכי תנועת “הנוער העובד והלומד”, והיה חבר פעיל מאוד בתנועה. בנה את התפאורות ששימשו למסיבות, תכנן את הטיולים ואת מחנות העבודה, ומאחר שהיה בעל כישרון למשחק, השתתף בהצגות רבות בתפקידים הראשיים. הוא נמנה עם חניכי גדנ”ע אוויר, הרבה לקרוא במיוחד בנושאי התעופה, השתלם בקורס לבניית טיסנים ובנה טיסנים המונחים בכבלים ובשידור רדיו. הוא אהב לפרק ולהרכיב מכשירים ומכונות, והיה לו כישרון לאלתור ויכולת לפשט עניינים מסובכים. גדעון היה גם חובב קליעה וציד ואהב מאוד לרכב על סוסים. רבה היתה אהבתו לטבע. הוא גידל כלבים וציפורים, והיה מהאחראים למשק החי בקיבוץ.
גדעון היה אדם חברותי, נוח לבריות ומוכן תמיד לעזור לזולת. הוא אימץ לו ילד מילדי החוץ, שקליטתו במשק היתה קשה, וסייע לו בכל כדי להקל עליו. הוא היה שקט וטוב-לב, ונודע בקרב חברי הקיבוץ בחוש ההומור שלו, בשובבותו ובמעשי הקונדס שלו. מטבעו היה נמרץ ועירני, פעלתני מאוד, כמו חשש לבזבז את זמנו בלא עשייה כלשהי. הוא היה בן נאמן ומסור להוריו ורחש להם כבוד רב.

גדעון גויס לצה”ל בתחילת נובמבר 1970, והוצב לחיל השריון. לאחר הטירונות השתלם בקורס למקצועות טנק והיה בו חניך מצטיין. אחרי-כן השתלם בקורס למפקדי טנקים, ולאחר הקורס, הדריך צוערים בבית-הספר לשריון. הוא היה חייל ומפקד אחראי ומסור לתפקידו ובעל כושר מעולה, מקובל על חניכיו ועל מפקדיו, ולחבריו שימש דוגמה במזגו הטוב ובסבילותו. על חלקו בפעילות מבצעית הוענק לו “אות השירות המבצעי”. הוא התכונן לצאת לטיול בארצות אירופה לאחר שישוחרר מהשירות הסדיר.

כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים נשלח עם יחידתו לחזית בסיני, והשתתף בקרבות הבלימה נגד המצרים. בקרב שהתחולל ביום י”ז בתשרי תשל”ד (13.10.1973), בגזרה המרכזית מול מוצב “טלוויזיה” נפל גדעון, ימים אחדים לאחר שאמור היה להשתחרר מהשירות הסדיר. הטנק שלו נפגע בשני טילים והוא נהרג במקום. תחילה נחשב כנעדר, אך לימים זוהתה גופתו והוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בכפר בלום. השאיר אחריו אב, אם, אח ושתי אחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-סמל.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: “גדעון ז”ל היה חייל הדבק במשימתו ויודע למלאה עד תומה, לשביעות רצון מפקדיו. בקרבות הבלימה נתגלה אומץ לבו, כאשר עלה לעמדה, תוך חירוף נפש, והשמיד כלי אויב רבים – עד שנפגע אף הוא”.
קיבוצו הוציא לאור חוברת ובה דברים על דמותו, מכתבים ותצלומים.