סמ”ר צבי-יהונתן אלראי ז”ל

בן חנה ושמעון
נולד בירושלים
ב- י’ באדר תשי”א, 16.2.1951
התגייס ב- 13.8.1969
שרת בחיל השריון
יחידה: חטיבה 14, גדוד סיור 87
תפקיד: מפקד טנק
נפל בקרב
ב- כ’ בתשרי תשל”ד, 16.10.1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: “החווה הסינית” – בין ציר “שיק” לציר “טרטור”
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: ירושלים- הר הרצל
הותיר: הורים ואחות

צבי יהונתן, בן חנה ושמעון (פטר), נולד ביום י’ באדר תשי”א (16.2.1951), בירושלים. צבי נקרא על שם אח-אמו, צבי לוסטינג, שנפל ב- 12.5.48 בכפר עציון.הוא סיים את לימודיו היסודיים בבית-הספר “לוריא” בירושלים והמשיך בלימודים תיכוניים – תחילה בבית-הספר התיכון- חקלאי בעין כרם (שם למד שנתיים) ואחרי כן למד שנה בבית-הספר התיכון-מקצועי ע”ש ברנדייס, במגמה של חשמלאות ומכשירנות מטוסים. בתקופת הלימודים השתתף צבי בכל פעולות הגדנ”ע ועבר בהצלחה קורס מ”כים גדנ”ע. הוא היה גם חובב ספורט והרבה לשחק בכדורסל ובכדורגל. מטבעו היה פעלתן ושוקק חיים ולפיכך לא רצה ללכת בטל ובזמן הפנוי שנותר לו לאחר הלימודים עד לגיוסו לצבא, עבד עבודות זמניות ב-י.מ.ק.א. בירושלים ובבית מלאכה לתיקוני טלוויזיה.

צבי גויס לצה”ל במחצית אוגוסט 1969 והוצב לחיל השריון. לאחר סיום הטירונות השלים בהצלחה קורס למקצועות הטנק וקורס מפקדי טנקים והוסמך לבסוף כמפקד טנק. במשך כל תקופת שירותו היה צבי חייל נאמן ומסור ומילא את הוראות הממונים עליו ללא הרהור וערעור. כאשר שוחרר בדרגת סמל והוא בעל “אות השירות המבצעי”, נרשמה בתעודת השחרור שלו ההערה: התנהגותו – טובה מאוד.
באוגוסט 1972 שוחרר צבי מהשירות הסדיר והחל ללמוד בקורס לחשמלאות מטעם משרד העבודה. הוא הוצב לשירות מילואים בגדוד סיור שהוקם זה מקרוב- ונשלחו אליו חיילים עזי נפש ומנוסי קרבות, יוצאי יחידות מצטיינות של צה”ל.

במלחמת יום הכיפורים הועמד גדוד סיור זה בחוד האוגדה המשוריינת של אריק שרון. צבי וחבריו לגדוד לחמו בקרבות הבלימה והפריצה נגד המצרים בסיני, והם היו בין אלה אשר מנעו מן המצרים לפרוץ קדימה מתוך שטחים שכבשו. הגדוד נטל חלק חשוב בשבירת התקפת הדיביזיה המצרית המשוריינת, שסמנה את ראשית מעבר צה”ל להתקפת-נגד. צבי היה בראש הכוח שפרץ אל עבר קו המים בהכנות לחציית התעלה מערבה.
ביום כ’ בתשרי תשל”ד (16.10.1973), נפגע הטנק שלו בקרב על “החווה הסינית” והוא נפצע. שעה שהועבר לעורף לטיפול נפגע הנגמ”ש שבו חולץ וצבי נהרג. תחילה הוכרז כנעדר ולימים הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים. השאיר אחריו הורים ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל-ראשון.

במכתב התנחומים למשפחה כתב מפקדו: “מעשיו וכושר התמדתו שימשו לנו מקור לכוח. הוא היה אהוב ומקובל על חבריו ועל מפקדיו”. בחוברת “חברים לנשק”, חוברת זיכרון לחללי גדוד הסיור שנפלו במלחמת יום הכיפורים, הובאה תמונתו ונכללו דברים לזכרו.