סמ”ר מנחם (נחמי) רוזנברג ז”ל

בן רלה וצבי
נולד ברמת גן
ב- י”א בתשרי תש”י, 4.10.1949
התגייס בנובמבר 1967
שרת בצנחנים
יחידה: גדס”ר ונ”ט 317/582
תפקיד:
נפל בקרב
ב- כ”א בתשרי תשל”ד, 17.10.1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: “החווה הסינית” – ציר “טרטור”
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: תל אביב- קרית שאול
הותיר: אשה, הורים ואח

מנחם (נחמי), בן רלה וצבי, נולד ביום י”א בתשרי תש”י (4.10.1949), ברמת-גן.
הוריו, מניצולי השואה, עלו עם הקמת המדינה ובמנחם ראו את נחמתם אחרי סבלותיהם. את לימודיו היסודיים סיים בבית-הספר על שם ב’ כצנלסון בגבעתיים ואחרי-כן המשיך בלימודים תיכוניים בגמנסיה “מודיעין” ברמת-גן.
הוא היה עלם גבה קומה ובהיר שיער, והתבונן בעולמו במבט בהיר ואופטימי. היו בו חדוות חיים ומרץ רב. מגיל צעיר היה חבר בתנועת “הנוער העובד והלומד” ושם למד לאהוב את הארץ ואת נופיה והרבה לסייר בה.
נחמי היה קשור מאוד להוריו, אהב אותם ודאג לשלומם. מעולם לא שכח להתקשר הביתה כאשר יצא לטיולים, ואחר-כך כששירת בצבא, והרבה לכתוב להוריו, כדי למנוע מהם דאגה.

מנחם גויס לצה”ל במחצית נובמבר 1967, התנדב לצנחנים והוצב בסיירת. הוא היה מלא גאווה על השתייכותו ליחידה ומילא את תפקידו בה בלב שלם ובמרץ רב. במהלך שירותו עבר קורס צניחה, קורס מ”כים וקורס מש”קי תול”ר.
בהמלצה להעלאה בדרגה כתב עליו מפקדו: “חייל טוב, ממלא תפקידו כמש”ק תול”ר וכסמל מחלקה בצורה מצוינת”.
בעיצומה של מלחמת ההתשה כתב נחמי לאביו: “הפעם אני מקדיש מכתב זה לך במיוחד, כיוון שאני חושב שאתה דואג לי במיוחד, ואולי אתה דואג יותר, לאחר שקראת על ההתפתחויות האחרונות באזור ואין בלבך אמונה ואופטימיות לגבי המצב… השבוע בגזרה שלנו היה שקט במיוחד ודבר זה מעודד אותי לחזק את לבך, שיהיה טוב… אני בהחלט מרגיש טוב… בתוכי אני מאוד מרוצה ומלא סיפוק מן העובדה שאני יושב בקו. שלך באהבה נחמי”.
את שירותו בצה”ל סיים בתחילת דצמבר 1970 כחייל מצטיין.
לאחר ששוחרר מהשירות הסדיר התקבל כתלמיד מן המניין בפקולטה למתמטיקה של האוניברסיטה בתל-אביב. למחייתו עבד בסיירת-בטיחות ונתן שיעורים במתמטיקה לתלמידי בתי-ספר תיכוניים.
תקופות השירות במילואים, שאליהן נקרא לעתים קרובות, קטעו את רציפות לימודיו ואחרי שתי שנות לימוד החליט לעבור לבית-הספר להנדסאים בתל-אביב. הוא נשא לאישה את חברתו נורית בסוף ספטמבר 1973.

כשפרצה מלחמת יום הכיפורים נשלחה יחידתו של נחמי לרמת-הגולן וביום החמישי למלחמה הועברה דרומה לסיני. בדרכם חנו החיילים ברמלה ונחמי פגש את אשתו, שזה עתה נשא ונפרד ממנה בברכת “להתראות”.
בליל 16-15 באוקטובר, ליל הצליחה לעברה המערבי של תעלת סואץ, התנהל קרב קשה בדרום “החווה הסינית”, על צומת “טרטור-לכסיקון”. הצומת וציר “טרטור” היו חיוניים ביותר עקב הצורך להעביר את גשר הגלילים דרכם.
ביום כ’א בתשרי תשל”ד (17.10.1973) בשעה שלוש בבוקר, לאחר נסיונות רבים לכבוש את הצומת, קיבל גדוד הסיור משימה לפרוץ לצומת ולטהר את ציר “טרטור” ממערב למזרח. אל הכוח הצטרף כוח טנקים. לאחר מעבר הצומת נפתחה עליהם אש כבדה של טנקים, טילים וסוגי נשק אחר. חלק מהזחל”מים נפגעו פגיעות ישירות.
בקרב הקשה שהתנהל, בניסיון להיחלץ, נפגע נחמי ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בקרית-שאול. השאיר אחריו אישה, הורים ואח.
לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל ראשון.

להנצחת זכרו תרמה המשפחה לבית-כנסת חמש מגילות קלף בתוך ארון מיוחד.