סגן דגי מור (מררו) ז”ל
מ.א: 2145262
בן צפורה ויעקב
נולד בנהריה
ב- כ”ט בשבט תשי”ג, 14.2.1953
התגייס בנובמבר 1971
שרת בחיל השריון
יחידה: בית הספר לשריון
תפקיד: מפקד מחלקת טנקים
נפל בקרב
ב- י”ט בתשרי תשל”ד, 15.10.1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: מצפון ל”חווה הסינית”
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: נהריה
הותיר: הורים ואחות – יהודית
דגי, בן צפורה ויעקב, נולד ביום כ”ט בשבט תשי”ג (15.2.1953) בנהריה. הוא למד בבית-הספר היסודי “רמז” בנהריה, ואחרי-כן הלך ללמוד בפנימייה הצבאית, שליד בית-הספר הריאלי בחיפה.
בעלון שפרסם בית-הספר הריאלי לזכר נופליו, כלולים הדברים הבאים, שאמר שיפמן, ידיד המשפחה: “דגי היה בן להורים מניצולי השואה, אשר שבו ובנו את ביתם בארץ. בבית זה ספג דגי את מיטב הערכים – ערכי עם ואדם, בו עוצבה דמותו, שמיזגה בתוכה את הנעלה והמעולה בסגולות הנוער, בו מתברך העם בישראל. משאת נפשו הייתה ליטול חלק במערך ההגנה והביטחון של המדינה. לשם כך חתר והתקבל לפנימייה הצבאית, ונדר נדר, שיקפיד לשמור על מצוות התורה ועל אכילה כשרה. דגי ניחן בעושר נפשי רב, שביקש לו פורקן בשדה האומנות: בציור ובנגינה על גיטרה. כזה היה דגי, אוזנו קשובה ונפשו פתוחה ליפעת החיים ותפארתם, חולם ולוחם, חבר נאמן שידע טעמה היחיד והמיוחד של ידידות אמת והעניקה בשפע על סביבותיו”.
דגי גויס לצה”ל בראשית נובמבר 1971 והוצב לחיל השריון. לאחר הטירונות השתלם בקורס למקצועות טנק, בקורס טען קשר, בקורס מט”קים, בקורס צניחה, בקורס קצינים ובקורס לקציני שריון. כקצין דרש שיעבירו אותו מתפקידי הדרכה לתפקיד בשדה הקרב. בצד רגישותו האומנותית, אשר יודעי דבר טוענים שהייתה גדולה וכי אבד לנו צייר רב כישרון, הייתה בדגי מידה רבה של גבורה.
במלחמת יום-הכיפורים שירת כקצין ביחידת שריון שלחמה בחזית סיני. בקרב שנערך ב”חווה הסינית”, ביום י”ט בתשרי תשל”ד (15.10.1973), פגע טיל בטנק שלו ודגי נפל. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בנהריה. השאיר אחריו אב, אם ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סגן.
בעבור עמידתו האיתנה והאמיצה בקרבות, הוענק לו ציון לשבח מטעם הרמטכ”ל. רב-אלוף מרדכי גור. להלן תיאור המעשה, כפי שנרשם בתעודה: “ביום 14 באוקטובר 1973 שימש סגן דגי מור ז”ל כמ”מ טנקים בגזרה המרכזית של תעלת סואץ, כשהוא נמצא בעמדת אש ומשמיד כוחות אויב עודפים, שפתחו בהתקפת נגד. באותו יום סבל דגי מור ז”ל מחום גבוה, אך המשיך בלחימה למרות חולשתו הגופנית. בקרב זה השמיד כ-10 טנקי אויב, עד שהטנק שלו נפגע. הוא חילץ את הטנק שנפגע ודאג לתיקונו. לאחר יום חזר לגדודו והשתתף בקרבות על “החווה הסינית”, ושם נפגע ונפל. במעשיו אלה גילה סגן דגי מור ז”ל אומץ-לב ודבקות במשימה”.
המשפחה ערכה לזכרו תערוכת ציורים, מפרי יצירתו, במוזיאון בנהריה. עליו ועל ציוריו נכתבו רשימות שונות בעיתונות; כן פורסמה עליו רשימה ביוגרפית בעלון לזכר הנופלים, שיצא לאור מטעם בית-הספר הריאלי בחיפה.
