סמל אריה כץ ז”ל

בן בלה ומרדכי
נולד בתל אביב
ב- כ”א בכסלו תשי”ד, 28.11.1953
התגייס בנובמבר 1971
שרת בחיל הרגלים
יחידה: 424 – סיירת שקד
תפקיד: לוחם חי”ר
נפל בקרב
ב- כ’ בתשרי תשל”ד, 16.10.1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: “החווה הסינית” – צומת “טרטור”-“לכסיקון”
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: רחובות
הותיר: הורים ואח

אריה, בן בלה ומרדכי, נולד ביום כ”א בכסלו תשי”ד (28.11.1953) בתל אביב ולמד בבית-הספר היסודי על שם יצחק בן-צבי ואחרי-כן סיים את לימודיו בבית הספר התיכון על-שם עמוס דה שליט ברחובות. אריה היה תלמיד חרוץ ושקדן, אבל מצא עתות-פנאי גם לפעולות חברתיות, ארגן פגישות בין חבריו וביתו הפך למקום-מפגש קבוע לצעירים בני-גילו. הוא היה חבר ב”מכבי הצעיר” וברבות-הימים הדריך בקן-התנועה ברחובות, לאחר שסיים בהצלחה קורס ארצי למדריכים מטעם התנועה. בזכות הצלחתו בתפקידי הדרכה ניתן שמו למגן, המוענק למחלקה המצטיינת בקורס המדריכים הארצי. הוא היה עלם יפה, גבוה וחזק, שקט וחייכן. מטבעו היה חברותי, נכון לסייע לזולת תמיד וחבריו כינוהו בשם-חיבה “אריק”. אריה היה בן נאמן ומסור להוריו ודואג למשפחתו. בתקופת שירותו בצבא לא חדל לחשוב על הבית ובתום כל חופשה, כבר החל להרהר בביקורו בבית בחופשה הבאה.

אריה גויס לצה”ל בסוף נובמבר 1971 והתנדב לחיל-הצנחנים. לאחר סיום הטירונות ולאחר שהשתלם בקורס לסיירים, השלים קורס צניחה וקורס מ”כים, הוצב בסיירת “שקד” והוענקה לו דרגת רב-טוראי. הוא היה חייל מצוין, מוכשר ומהימן, וברבות הימים שימש כרס”פ, על-אף גילו הצעיר. חייליו ראו בו מפקד נוקשה, אך הוגן, שהקפדתו הייתה דרך להשגת המטרה שהציב לעצמו. הוא הצליח גם בתפקידים מינהליים. כשהוחלט ביחידתו להנציח את ההווי היומיומי, הופקד על המשימה אריק, שנתבקש לנהל ספר-פלוגה והוא עמד בכך בהצלחה: הספר היה מסודר, ערוך בטוב טעם ומעוטר בצורה שנונה. מפקדו כתב עליו: “בעל כושר-תפיסה, שנון, חריף ובעל חוש הומור מפותח ודק – רוחו הטובה לא עזבתהו מעולם”. מפקד-היחידה כתב עליו, כי “המחלקה בה שירת אריק הייתה מהאחראיות ביותר, וחרף המתח והאחריות שבהם הייתה שרויה – היא הייתה גם המחלקה העליזה ביותר. לשני היבטים אלה של המחלקה תרם אריה תרומה נכבדה, הן בעבודתו המסורה והן בעליצותו המתמדת”.

במלחמת יום-הכיפורים השתתף אריה בקרבות הבלימה והפריצה נגד המצרים בחזית סיני. ביום י”ט בתשרי תשל”ד (15.10.1973) לחם אריה עם יחידתו באזור “החווה הסינית”, כמקלען בזחל”ם המ”פ. הזחל”ם פרץ בראש הכוח לאזור החצייה של תעלת סואץ ונפגע מטיל שנורה מן המארב. אריה נהרג והובא למנוחת עולמים בבית-העלמין האזרחי ברחובות. מפקדו כתב על נפילתו: “הוא נלחם כאריה, תוך ירי מתמיד מהמקלע”. השאיר אחריו הורים ואח. לאחר נופלו הוענקה לו דרגת סמל.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: “אריק היה מאלה המהווים את המסד הבריא, התשתית האיתנה לכל יחידה. הוא היה אמין ומהימן על כל מפקדיו וביצע ביעילות כל מה שהוטל עליו, לאחרונה נשלח להדריך ומילא את תפקידו בהצלחה וזכה לשבחים מפי מפקדיו ולהערכת חניכיו”.
יחידתו הוציאה-לאור חוברת לזכר חייליה שנפלו במלחמה ובה כלול פרק המוקדש לאריה. אחד ממפקדיו כתב עליו: “זכרו ישאר כמפקד החלטי, חייל מהימן ורע קרוב”.