סמ”ר יוסף אנגלשטיין ז”ל

בן שרה ושמואל
נולד בתל אביב
ב- ט’ בטבת תשי”ג, 27.12.1952
התגייס ב- 9.2.1971
שרת בחיל השריון
יחידה: חטיבה 401, גדוד 79
תפקיד: טען-קשר טנק
נפל בקרב
ב- י’ בתשרי תשל”ד, 6.10.1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: “מצת”
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: תל אביב- קרית שאול
הותיר: הורים ואחות

יוסף, בן שרה ושמואל, נולד ביום ט’ בטבת תשי”ג (27.12.1952) בתל-אביב. הוא סיים את לימודיו בבית- הספר היסודי “תחכמוני” ובבית-הספר התיכון העירוני- דתי בתל-אביב. יוסף היה תלמיד חרוץ ושקדן והצטיין בעיקר במקצועות הריאליים. הוא היה אחד התלמידים המעולים בבית-הספר וזכה לשבחים רבים מפי מוריו. הוא אהב מאוד לקרוא והקדיש חלק ניכר מזמנו לקריאת ספרים, ללימודים ולהעמקת ידיעותיו בתחומים ובענפים, שלא נכללו בחומר הלימודים של בית-הספר, וכך הרחיב את תחומי השכלתו גם במקצועות ההומניסטיים. כמו כן אהב מאוד לטייל בארץ. עוד לפני שניגש לבחינות הבגרות נסע לטיול באירופה. הוא בקר בשש ארצות והתרשם מאוד ממראה עיניו. בתחילה חשב להצטרף לעתודה האקדמית וללמוד רפואה באיטליה, אך לבסוף החליט כי השירות בצבא חשוב יותר ולכן דחה את הלימודים עד לאחר השחרור.

יוסף גויס לצה”ל בתחילת פברואר 1971 והוצב לחיל השריון. למרות שסוג הבריאות שלו היה נמוך מהמקובל בחיל קרבי, התעקש לשרת בחיל השריון והדבר לא נמנע ממנו. הוא השלים קורסים שונים במקצועות הטנק והיה נהג, טען-קשר ותותחן בטנק “פאטון”. הוא שירת ביחידות שריון שונות בסיני והיה חייל ממושמע, מסור ובעל ידע רב. מאז ומתמיד היה קשור מאוד למשפחתו וגם בתקופת שירותו בצבא נהג לבלות את חופשותיו בחיק המשפחה. הוא היה שומר מצוות והקפיד ללכת בכל שבת לבית הכנסת. הוא זכה לראות בחייו את בנה של אחותו והיה קשור אליו מאוד ונהג לשחק עמו. בערב יום הכיפורים היה יוסף אמור לצאת לחופשה, אך חבר בקש ממנו להתחלף ויוסף נשאר בבסיס.

במלחמת יום הכיפורים שירת יוסף כאיש צוות טנק בגדוד שריון, שהתנגש במצרים בקרבות הבלימה, מהרגע הראשון של המלחמה. במהלך הקרב נפגע הטנק שלו והוא עבר לטנק אחר והמשיך להילחם. ביום הראשון למלחמה י’ בתשרי תשל”ד (6.10.1973), נפגע הטנק שלו פגיעה ישירה בקרב שהתחולל בגזרה המרכזית, מול מעוז “פורקן”, ויוסף נפגע ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקרית-שאול. השאיר אחריו הורים ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל-ראשון.

אחות וילדה בת לאחר נופלו ושמה נקרא יוספה, לזכרו. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב שר הביטחון דאז, משה דיין, כי יוסף היה חייל מסור, חבר מצוין ואהוד על כל מי שהכירו.