סגן מרדכי (מוטי) רטר ז”ל

בן דורה ומאיר
נולד בראשון לציון
ב- י’ בסיון תשי”ג, 24.5.1953
התגייס בנובמבר 1971
שרת בחיל השריון
יחידה: חטיבה 14, גדוד 9
תפקיד: מפקד מחלקת טנקים
נפל בקרב
ב- י”ב בתשרי תשל”ד, 8.10.1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: “חמוטל”
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: ראשון לציון
הותיר: הורים ואחות

בעל עיטור העוז

מרדכי (מוטי), בן דורה ומאיר, נולד ביום י’ בסיון תשי”ג (24.5.1953) בראשון לציון. הוא למד בבית-הספר היסודי “בארי” בראשון-לציון והמשיך את לימודיו בפנימייה הצבאית שליד בית-הספר הריאלי בחיפה, וסיים את לימודיו במגמה הביולוגית. הוא היה תלמיד טוב ועשה חיל בכל המקצועות, אך במיוחד אהב את מקצוע הביולוגיה.
כשהגיעה שעתו להמשיך את לימודיו בבית הספר התיכון החליט להירשם לפנימייה צבאית, משום שהכיר בחשיבות ההכשרה שמעניקה הפנימיה לבוגריה ומשום שאהב את חיי הצבא וראה בהם את ייעודו. אמנם הוריו התנגדו לתוכניתו זו, אך בהיותו עצמאי בדעותיו, עקשן ודבק במטרות שהציב לעצמו, הצליח לשכנע את הוריו בצדקתו.
מיד התערה בחיי הפנימייה, שדרשו מאמץ כפול ומכופל מן החניכים, שכן השילוב של לימודים עם אימון צבאי מעמידים את החניך בלחץ פיסי ורוחני ובלחץ של זמן. הוא עמד בכל הדרישות, נחשב תלמיד טוב וחניך מעולה והיה חברותי, עליז ואהוד על חבריו. בפנימייה למד את משמעות האחריות הקולקטיבית ואת הצורך לוותר על הנוחות הפרטית למען הכלל, ואלה שמשו נר לרגליו בהמשך דרכו.
הפנימייה הצבאית עצבה את דמותו וחשלה אותו ובה חונך לאהבת האדם והיה נכון להיחלץ מכל מקום ומכל מצב לעזרת הזולת. טוב לבו ומזגו הטוב היו מתכונותיו הבולטות. גם לאהבת הארץ חונך והרבה לערוך טיולים ומסעות במרחביה. הוא אהב מאוד את משפחתו ואת חופשותיו העדיף לבלות בבית. בשעות הפנאי נהג להאזין למוסיקה טובה, לקרוא שירה ולהרחיב את ידיעותיו בתחום הביולוגיה. יחד עם זאת לא הסתגר, אלא הרבה לארח חברים, להאכילם מטעמים שבשלה אמו ולהלינם אצלו.

מרדכי גויס לצה”ל בתחילת נובמבר 1971 והוצב לחיל השריון, לאחר שהסתבר שאינו מתאים לקורס טיס בשל ליקוי בראייה. תחילה היה מאוכזב מעט, אולם עד מהרה מצא את מקומו בחיל השריון, התחיל לאהוב מאוד את אורח החיים ואת העבודה בחיל זה ואת ההווי של צוות הטנק. הוא השתלם בקורס מט”קים, ונשלח לקורס קצינים ואחר כך השתלם בקורס קציני שריון. בכל הקורסים היה בין החניכים המצטינים. הוא אהב את הטנק ונהג לטפל בו בעצמו במסירות רבה, וגם כשהיה לקצין המשיך לעזור לחייליו לטפל בו. את רוב תקופת שירותו עשה בסיני, על גדות תעלת סואץ. הוא היה קצין מעולה ואיש מקצוע טוב, ולמרות שהקפיד על משמעת צבאית ודרש ביצוע מושלם, ידע למצוא את שביל הזהב ביחסיו עם חייליו והיה להם מפקד וחבר כאחד. הוא היה קשוב לבעיותיהם והשתדל לעזור להם ככל יכולתו.

כשפרצה מלחמת יום הכיפורים היה עם גדודו בגזרה הצפונית של תעלת סואץ, ובצהרי היום, כשהחלו מטוסי האויב להפציץ את המוצבים, היה אחד הראשונים שגילו יזמה והתעשתו. הוא נטל את הפיקוד, נתן פקודה לזוז והחל להשיב אש לעבר מטוסי האויב. מעשי גבורתו משתקפים היטב בתאור המעשה שפורט בציון לשבח שהעניק לו הרמטכ”ל ובתעודת “עיטור העוז” שהוענק לו.
הוא נפל בקרב ביום י”ב בתשרי תשל”ד (8.10.1973) והובא למנוחת-עולמים בחלקה הצבאית של בית-העלמין בראשון-לציון. השאיר אחריו הורים ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סגן והוענק לו “עיטור העוז” על גבורתו במלחמה.

בתעודת העיטור כתוב לאמור: “לאות ולעדות כי סגן רטר מרדכי ז”ל גילה גבורה במילוי תפקיד קרבי תוך חירוף נפש. תיאור המעשה: ביום 6 באוקטובר 1973 שימש סגן מרדכי רטר ז”ל כמפקד מחלקת טנקים באזור קנטרה. תוך כדי לחימה נפגעו הטנק שלו והטנק של סמל המחלקה. למרות פציעתו נכנס סגן מרדכי רטר ז”ל לטנק הסמל שבער, חילץ את אנשי הצוות ובתוכם סמל המחלקה. שהיה פצוע קשה – וכל זאת תחת אש האויב. סגן מרדכי רטר ז”ל. נשא על גבו את סמל המחלקה הפצוע למרחק של כ-3 קילומטרים. עד לטנק שפינה אותם. ולאחר מכן הצטרף לטנק אחר כנהג. לאחר יומיים נפגע ונהרג. במעשיו אלה גילה אומץ-לב, קור-רוח ואחוות-לוחמים”.
הרמטכ”ל ציינו לשבח על דבקות במשימה, רצון לחימה ואומץ-לב. להלן תיאור המעשה: “במלחמת יום-הכיפורים לאחר שכל טנקי הפלוגה יצאו מכלל פעולה. התארגנה ביום 7 באוקטובר 1973, קבוצת קצינים כצוות טנק היחידי שנשאר במצב תקין. הקבוצה כללה את מפקד הפלוגה – סרן נועם דביר ז”ל, סגן מפקד הפלוגה – סגן יובל נריה. מפקד מחלקה – סגן מרדכי רטר ז”ל ומפקד מחלקה נוסף – סגן מרדכי פיין ז”ל. מאוחר יותר הצטרף לצוות זה סרן יורם אופיר ז”ל, שהיה קצין המבצעים בגדוד. ביום ב’ 8 באוקטובר 1973 עבר סגן יובל נריה מטנק זה לפקד על טנק אחר. “טנק הקצינים” השתתף בקרבות יום ה-8 באוקטובר 1973 ליד גשר “פירדן” ומאוחר יותר באותו יום. בהתקפה על “מכשיר” ו”חמוטל” שם נפגע הטנק.