רב”ט סידני הלפמן-אהרן ז”ל

בן שרה ומנשה
נולד בארה”ב
ב- ה’ בתשרי תש”י, 28.9.1949
תאריך עליה: 1970
התגורר במעגן מיכאל
התגייס ב- 11.4.1973
שרת בחיל השריון
יחידה: חטיבה 14, גדוד 9
תפקיד: תותחן טנק
נפל בקרב
ב- י’ בתשרי תשל”ד, 6.10.1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: “חצב”
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: קיבוץ מעגן מיכאל
הותיר: אישה ובת

סידני, בן שרה ומנשה, נולד בלוס-אנג’לס שבקליפורניה ביום ה’ בתשרי תש”י
(28.9.1949) ועלה ארצה בשנת תש”ל (1970). הוא למד בארצות הברית בבית-הספר היסודי “קסטר אבניו” ובבית-הספר התיכון “ואן נויס”. בבית-הספר “פירס קולג'” רכש תעודות הוראה למקצוע המסגרות. את לימודיו בבית-הספר התיכון, שילב סידני בשתי מגמות – מקצועית והומנית – דבר המקובל בארצות-הברית. במסגרת המגמה המקצועית השתלם סידני במקצוע המסגרות ושימוש במחשבים, ובמסגרת המגמה ההומנית למד תיאטרון. סיד, כפי שקראו לו ידידיו, ידע למזג להפליא את נטיותיו ההומניות והטכניות. הוא פיסל במתכת וצייר. הייתה לו גם שמיעה מוסיקאלית מצויינת והוא אהב לנגן בחליל ולרקוד. מכל תחביביו היה המשחק אהוב עליו ביותר ועוד בטרם עלה ארצה היה פעיל בתיאטרון סטירי בלוס-אנג’לס. משעלה ארצה הגיע סיד לאולפן בקיבוץ מעגן מיכאל, שם הכיר את אשתו לעתיד דליה, וכעבור זמן הקים גרעין התיישבותי חדש, שהיה מורכב מעולים חדשים. לאחר תקופת הכשרה בקיבוץ בארי עבר הגרעין להשלמה בקיבוץ אייל, ושם נשא סיד את דליה לאשה. נסיון ההתבססות של הגרעין לא עלה יפה וכעבור זמן חזר סיד עם אשתו לקיבוץ מעגן מיכאל.

סידני גויס לצה”ל במחצית אפריל 1973 והוצב לחיל השריון. בבית-הספר לשריון הוכשר כתותחן-טנק, היה חניך מצטיין בקורס וזכה בציונים גבוהים ביותר. לאחר סיום הקורם נתנה לו חופשה קצרה והוא בא לבלותה בביתו שבקיבוץ.

אולם חופשתו נקטעה ביום שפרצה מלחמת יום הכיפורים. הוא הוזעק ליחידתו, שהייתה בין כוחות השריון הראשונים שמיהרו לצאת כדי לבלום את התקפת המצרים בסיני. ביום י’ בתשרי תשל”ד (6.10.1973), שעות ספורות לאחר תחילת המלחמה, נהרג סיד בהפצצת מטוסי האויב. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בקיבוץ מעגן-מיכאל. השאיר אחריו אישה ובת, שנולדה ב-19 באוקטובר 1973 ונקרא שמה הדר אורית הלפמן. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי.

מפקדו של סיד כתב למשפחה השכולה: “למעשה שירת סיד ביחידה רק יומיים. אולם בפרק זמן קצר זה כבר התבלט כחייל ממושמע ואהוד, אשר הישגיו המצוינים בבית-הספר לשריון – הלכו לפניו…” חבריו של סיד הוציאו לאור חוברת לזכרו.