סגן חגי תור ז”ל
מ.א: 2119464
בן רוזה וחיים
נולד בקיבוץ רשפים
ב- ט”ו בחשוון תשי”ב, 14.11.1951
התגורר ברשפים
התגייס ב- 2.11.1970
שרת בחיל השריון
יחידה: חטיבה 401, גדוד 79
תפקיד: סגן מפקד פלוגת טנקים
נפל בקרב
ב- י”ז בתשרי תשל”ד, 13.10.1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: רכס “חמדיה”
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: קיבוץ רשפים
הותיר: הורים ואח
חגי, בן רוזה וחיים, נולד ביום ט”ו בחשון תשי”ב (14.11.1951) בקיבוץ רשפים, ולמד במוסד “גלבוע” בבית אלפא. חגי היה תלמיד מצטיין והמורים ביקשו ‘להקפיץ’ אותו בכיתה ז’, אולם הוא סירב, כיוון שלא רצה שינותקו יחסי החברות ההדוקים עם התלמידים בכיתתו. הוא היה נער סקרן מאוד, בעל רצון רב להרחיב את אופקיו, התעניין בתחומים שונים והיה מצוי במאורעות השונים שהתרחשו בארץ ובעולם. עם זאת היה חובב ספורט נלהב, עסק בעיקר בכדורעף והיה שחקן נבחרת הקיבוץ בליגה הארצית. בשנת הלימודים התשיעית הדריך בני נוער בעיירה בית-שאן. חגי היה טוב-לב וחברותי מאוד, וידע לשתף עצמו בבעיותיהם של חבריו בכנות ומתוך דאגת-אמת. גלוי-לב היה ונהג לומר כל שהיה על לבו, אפילו היו הדברים עלולים להסב לו אי-נעימות. הוא היה ישר, מסור וחרוץ, נאה דורש ונאה מקיים. במצבים קשים ידע לשמור על קור-רוח, תושייה ויזמה. יותר מכל הרבה לעסוק ביחסי אנוש, השקיע מחשבה רבה במערכת היחסים בין אנשים וביקש דרכים לשפרה. כל ימיו היה בן נאמן ומסור להוריו, רחש להם כבוד והערכה ודאג לשלומם ולרווחתם.
חגי גויס לצה”ל בראשית נובמבר 1970 והוצב לחיל השריון. לאחר הטירונות השתלם בקורס למקצועות הטנק “פאטון” ובקורס מפקדי טנקי “פאטון”. לאחר שהצטיין בהישגיו שלחוהו מפקדיו להשתלם בקורס קציני שריון. אחרי-כן הוצב ביחידת שדה, שם נחשב קצין מוכשר, בעל ידע מקצועי רב, יעיל ואהוד. הוא דאג לפקודיו וראה בעיקר את האדם שבחייל. בתחום זה עסק בעבודת הגמר שלו בקורס הקצינים, שנושאה היה “תפקיד מפקד המחלקה בחינוך מפקדים וחיילים במחלקה”. הוא שימש דוגמה לפקודיו בכל מעשיו, לא בחל בשום עבודה שחורה והשתתף עמם בכל “העבודות השחורות” של אחזקת הטנקים. אחד מפקודיו כתב עליו: “מעל לכל היה אדם. הוא הבין ללב חניכיו וידע כי הטעויות הרבות שעשינו נובעות מעצם היותנו טירונים. הוא דאג להקל מעל החניכים את העבודה הקשה ולהיטיב עמהם”. במשך כל ימי שירותו השתדל חגי שלא להדאיג את הוריו והרבה לכתוב מכתבים הביתה. תמיד סיפר על געגועיו, וביקש לדעת על כל המתרחש במשק ובחברה, ובעיקר בענף הכותנה שעבד בו. על חלקו בפעילות המבצעית הוענק לו “אות השירות המבצעי”.
כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים נשלח עם יחידתו לסיני והשתתף בקרבות הבלימה נגד המצרים. בקרב שהתחולל ביום י”ז בתשרי תשל”ד (13.10.1973) מול “החווה הסינית”, על רכס מוצב “טלוויזיה”, הצליחה יחידתו להשמיד טנקים רבים של האויב ולגרום לו אבידות כבדות. במהלך קרב זה פגע טיל בטנק של חגי והוא נהרג במקום. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקיבוץ רשפים. השאיר אחריו הורים ואח. לאחר נופלו הועלה לדרגת סגן, והוענק לו “עיטור המופת” על גבורתו בקרב.
בתיאור המעשה שבתעודת העיטור כתוב לאמור: “ביום 7 באוקטובר 1973, החל סגן חגי תור את המלחמה כמפקד מחלקה, ותוך מספר שעות מונה לתפקיד מפקד פלוגה. בעת תקיפת המעוז מול איסמעיליה, על-ידי כוחות אויב גדולים, פגע בהם סגן חגי תור ז”ל עם פלוגתו והדף את התקפתם. כאשר נפצע מפקד הגדוד, פיקד מספר שעות על הגדוד בביטחון רב והמשיך בלחימה. עד יום 13 באוקטובר 1973 מילא תפקיד של מפקד פלוגה, כשהוא משמש דוגמה אישית לחייליו באומץ לבו ובכושר הלחימה שלו. סגן חגי תור ז”ל נפגע ונפל באותו יום, בקרבות עם שריון האויב. במעשיו אלה גילה אומץ לב ומנהיגות בקרב”. הוריו הוציאו לאור חוברת לזכרו, ובה דברים על דמותו.
