סמל עופר שולבה ז”ל

בן ורדה וזאב
נולד בחיפה
ב- י”א בניסן תשי”ד, 14.4.1954
התגורר בחיפה
התגייס באוגוסט 1972
שרת בחיל השריון
יחידה: בית הספר לשריון, קורס מפקדי טנקים
תפקיד: מפקד טנק
נפצע בקרב
ב- 15.10.1973
במלחמת יום הכיפורים
תאריך פטירה: כ”ג בתשרי תשל”ד, 19.10.1973
מקום פציעה: “החווה הסינית”
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: חיפה
הותיר: הורים ואחות

עופר, בן ורדה וזאב, נולד ביום י”א בניסן תשי”ד (14.4.1954) בחיפה. הוא למד בבית-הספר היסודי “בארי” בשכונת נוה-שאנן, וכשסיים ד’ כיתות, התקבל לבית-הספר “הריאלי” בחיפה. שם סיים את לימודיו היסודיים והעל-יסודיים במגמה החברתית, ובקיץ 1972 עמד בבחינות הבגרות. עופר היה בן בכור להוריו, ואח אוהב לאילת, שנולדה כשהיה בן ארבע. מערכת יחסים נפלאה נוצרה בין עופר לאילת מרגע הולדתה. אמו סיפרה, שעופר נהג באילת בסבלנות רבה כשהייתה קטנה, וברבות השנים העמיקו קשרי הרעות והאחווה ביניהם. בבית-הספר היסודי “בארי” היה תלמיד שקדן ומצטיין, וגם בבית-הספר “הריאלי” הגיע להישגים נאים ולמד מתוך רצון ועניין לרכוש דעת ולהרחיב את אופקיו. הוא התעניין בכל הקשור בכלכלה ולכן בחר במגמה החברתית ועשה חיל בלימודים. הוא היה פעיל בתנועת “הצופים”, שימש בתפקידי הדרכה שונים ומילא כל תפקיד בלא דופי. עם חבריו יצא למסעות ולטיולים בארץ, השתתף במסיבות ובחגיגות יזם והשתתף בפעולות התנדבות שונות. לימים השתתף גם בפעילות של הגדנ”ע ולא זנח את עניינו בספורט. כשמלאו לו שבע-עשרה שנים, נשלח מטעם הסוכנות היהודית ו”בית רוטשילד” בחיפה להדריך נוער יהודי במחנות קיץ בניו-ג’רסי שבארצות הברית, והוא עשה שם יותר מחודשיים. “במהלך נסיעה זו רכש לעצמו ידידים רבים והכיר הווי חיים אחר. כששב מן המחנה היה נרגש, עמוס חוויות כרימון, וסיפר לנו ימים ולילות על חוויותיו”, סיפרו בני המשפחה. עופר היה עלם גבה-קומה, חסון ונאה, בעל עיניים ירוקות, שהביעו טוב-לב ותבונה, ובלורית של תלתלים. אמרו עליו הוריו ואחותו: “עופר היה לנו בן ואח אוהב. מעולם לא שמענו מפיו מלת תלונה או קובלנה. בכל מצב אליו נקלע ביקש לראות את הטוב ולהפיק את המירב”.

עופר גויס לצה”ל בראשית אוגוסט 1972, והוצב לחיל השריון. בני המשפחה סיפרו שעוד בטרם גויס ניסה להתקבל לקורס טיס בחיל האוויר, אך בגלל ליקוי באחת מעיניו נדחתה בקשתו. לאחר הטירונות בחיל השריון סיים בהצטיינות (95) קורס למקצועות הטנק ונשלח בהמלצת מפקדיו לקורס מפקדי טנקים. ביחידתו נודע כחייל מעולה וחבר נאמן. חבריו ליחידה סיפרו על נכונותו ליטול על עצמו תפקידים יותר מהנדרש, על יושרו ועל תבונתו. “עופר ביקש להמשיך במסגרת קורס קצינים, לאחר שיעמוד במבחנים בגמר קורס המפקדים”, אולם כל התכניות נקטעו באבן. במלוא חיותו ועלומיו היה כשנקפד פתיל חייו. כשפרצה מלחמת יום הכיפורים היה עופר חניך בקורס מפקדי טנקים. חניכי הקורס צורפו ליחידות שריון והוא נשלח עם חבריו לסיני, שם לחם במשך עשרה ימים בקרבות הבלימה. חבריו מספרים על אומץ לבו, על דבקותו במשימות ועל מסירותו במילוי תפקידו כתותחן טנק. בקרב שהתחולל ביום כ’ בתשרי תשל”ד נפגע הטנק שלו לא הרחק מן “החווה הסינית”. עופר נפצע אנושות ושלושה ימים נאבק על חייו בבית החולים “תל השומר”. הוריו ואחותו היו לידו והם מספרים שעל פי תגובותיו מסתבר כי ידע עד כמה חמור מצבו. ביום כ”ג בתשרי תשל”ד (19.10.1973), בשעות הצהריים, נפטר עופר מפצעיו. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בחיפה. השאיר אחריו הורים ואחות. לאחר נופלו נקבע, כי סיים בהצלחה את השתלמותו בקורס מפקדי טנקים, והוא הועלה לדרגת סמל.

במכתב תנחומים להורים השכולים, כתב מפקד היחידה: “בנכם, עופר ז”ל, שירת ביחידת שריון כתותחן, ובמהלך הקרב דבק בתפקידו, תוך גילוי אומץ והכרה בשליחות שמילא”.