סמ”ר יצחק מלצר ז”ל

בן פני וגרשון
נולד בדרום אפריקה
ב- י”ד באייר תש”ט, 13.5.1949
התגורר ברעננה
התגייס ב- 6.8.1967
שרת בחיל השריון
יחידה: חטיבה 600, גדוד 407
תפקיד: תותחן טנק
נפל בקרב
ב- כ’ בתשרי תשל”ד, 16.10.1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: “החווה הסינית” – ציר “טרטור”
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: תל אביב- קרית שאול
הותיר: אשה – יהודית ואם

יצחק, בן פני וגרשון ז”ל, נולד ביום י”ד באייר תש”ט (13.5.1949) ביוהנסבורג שבדרום אפריקה ועלה ארצה בשנת 1961.
בארץ למד בבית-הספר היסודי “פיקא” בפתח תקוה ואחרי-כן סיים את לימודיו בבית-הספר התיכון “אחד העם” בפתח תקוה. יצחק היה תלמיד טוב, נבון וחרוץ והיה אהוד על מחנכיו ועל חבריו לכיתה. תמיד נהג לסייע ברצון לחברים שהתקשו בלימודים והיה חבר טוב ומסור. כחובב ספורט מושבע שיחק בקבוצת כדורגל בפתח תקוה, והשתתף גם בחוגים לטניס ובתחרויות ג’ודו ואתלטיקה קלה. כל ימיו היה בן מסור מאוד לאמו האלמנה, נהג לשוחח עמה על נושאים שעניינו אותו ואותה, ושיתפה בלבטיו ובבעיותיו האישיות. מטבעו היה אופטימי, עליז ושמח-בחלקו.

יצחק גויס לצה”ל בראשית אוגוסט 1967 והוצב לחיל השריון. לאחר סיום הטירונות השתלם בקורס תותחני-טנקים ובקורס למקצועות השריון והוצב כמדריך בבית-הספר לשריון. יצחק היה חייל ומפקד מצוין. אחראי ומסור לתפקידו. בבית-הספר לשריון עסק בהכנת מערכי הדרכה לחניכים והרצאותיו זכו להערכה ולהוקרה מצד מפקדיו. ברבות הימים אף קיבל גביע הצטיינות מידי מפקד היחידה. הוא קנה לו שם של מדריך מעולה, סבלן מאוד, בקי היטב בחומר, מסור ודואג לפקודיו.
בתום תקופת שירות החובה שלו השתחרר מצה”ל ונשא לאישה את חברתו יהודית. משחזר להיות אזרח החל ללמוד באוניברסיטה, בפקולטה לראיית חשבון, ובאותו זמן עבד גם כפקיד בחברה למחשבים. בתוך זמן קצר הועלה בדרגה ומונה מנהל מחלקה ואף סיים בהצטיינות את הלימודים באוניברסיטה. חבריו לעבודה מציינים כי יצחק היה ישר, צנוע, טוב לב ומסודר, וכי תמיד השרה סביבו אווירה של שלווה ונוחות.

כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים הצטרף אל אנשי יחידת המילואים שלו והשתתף בקרבות הבלימה נגד המצרים בסיני.
בקרב שהתחולל ביום כ’ בתשרי תשל”ד (16.10.1973) נפגע הטנק שלו והוא נהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית העלמין בקרית-שאול.
לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל-ראשון. השאיר אחריו אישה ואם.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: “יצחק נפל בקרב המכריע שהתחולל בחזית הדרום. בקרב זה עברו כוחות צה”ל מבלימה והתגוננות לתקיפה והכרעת האוייב המצרי. יחידתו היתה בראש הכוח הפורץ אשר הבקיע את מערכי האויב והכשיר את הדרך לכוחות שמאחור לצליחת התעלה והעתקת המלחמה אל שטחי האוייב. יצחק מילא את תפקידו כתותחן בטנק במסירות רבה, בקור רוח והיה דוגמא ומופת לצוותו ולחבריו. יהי מותו צו המשכיות ותקומת העם לנו החיים”.