סמ”ר ציון בן-שלוש ז”ל

בן חנה וניסים
נולד במרוקו
ב- י’ בשבט תש”י, 28.1.1951
התגייס ב- 13.8.1968
שרת בחיל השריון
יחידה: חטיבה 14, גדוד סיור 87
תפקיד: איש צוות טנק
נפל בקרב
ב- כ’ בתשרי תשל”ד, 16.10.1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: מצפון לציר “שיק”
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: רעננה
הותיר: הורים, שלושה אחים וארבע אחיות

ציון, בן חנה ונסים, נולד ביום י’ בשבט תש”י (28.1.1950) במקנס שבמרוקו ועלה ארצה עם משפחתו בשנת 1965. הוא למד תחילה בתלמוד-תורה במקנס, והמשיך את לימודיו בבית-הספר היסודי בקזבלנקה. הוא היה תלמיד מצטיין ומוריו שבחוהו על חריצותו ועל התמדתו. לאחר שסיים את לימודיו בבית-הספר היסודי ביקש לעלות ארצה. הוריו שחששו להתיר לו לעשות את הדרך לבדו, עלו עמו. ברעננה למד בבית-הספר התיכון “אוסטרובסקי”, ואחרי-כן סיים את לימודיו בבית-הספר המקצועי “טכניקום” בתל- אביב, במגמה של חרטות. לאחר סיום לימודיו נתקבל לעבודה כחרט במפעלי התעשייה האווירית. בערבים היה מדריך בחבורות נוער השכונות ברעננה. ציון היה חובב ספורט והרבה להשתתף בתחרויות כדורגל. הוא התמסר לאמנות ולמלאכת-יד, והקדיש מזמנו הפנוי לציור. הוא היה חברותי ואהב לעזור לזולתו, ישר ובעל מצפון. בן נאמן ומסור להוריו. לאחר שהתארס, התעתד לשאת את חברתו לאישה ולהקים בית בישראל.

ציון גויס לצה”ל במחצית אוגוסט 1968. תחילה ביקש להתנדב לשרת בחיל- האוויר, אך בבדיקות הרפואיות התברר, שלא יוכל להיות טייס בשל פגם בראייתו, ולכן ביקש להצטרף לחיל-השריון. לאחר הטירונות השתלם בקורס למפקדי טנקים “פאטון”. רוב תקופת שירותו הצבאי עשה בסיני והשתתף במלחמת ההתשה. מפקדו מעיד עליו, שמילא את תפקידו כראוי וביעילות בפעילות מבצעית. על זאת הוענק לו “אות השירות המבצעי”. כבן מתחשב ומסור, השתדל שלא להדאיג את הוריו. ובימי המלחמה הקפיד לכתוב הביתה מדי יום ביומו, כדי להסיר חששות מלב בני משפחתו.

במלחמת יום-הכיפורים השתתף ציון בקרבות הבלימה נגד המצרים בחזית סיני. ביום כ’ בתשרי תשל”ד (16.10.1973), נפגע ונהרג בקרב שהתחולל בגזרה המרכזית של תעלת סואץ, ליד “החווה הסינית”. תחילה נחשב כנעדר. לימים זוהתה גופתו והוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין ברעננה. השאיר אחריו אב, אם, שלושה אחים וארבע אחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל-ראשון.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: “מעשיו וכושר התמדתו במלחמה שימשו לחבריו מקור כוח. הוא היה אהוב ומקובל על חבריו ועל מפקדיו”. הוריו תרמו לזכרו ספר תורה לבית-הכנסת ברעננה.