סרן אורי הקמן ז”ל

בן צילה ויצחק
נולד בירושלים
ב- י”ב בחשוון תשי”א, 23.10.1950
התגייס ב- 5.2.1969
שרת בחיל השריון
יחידה: חטיבה 14, גדוד 9
תפקיד: מפקד פלוגת טנקים
נפל בקרב
ב- י’ בתשרי תשל”ד, 6.10.1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: קילומטר מזרחית ל”לחצנית”
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: תל אביב- קרית שאול
הותיר: הורים ואחות

בעל צל”ש מפקד האוגדה

אורי, בן צילה ויצחק, נולד ביום י”ב בחשון תשי”א (23.10.1950) בירושלים ולמד בבית-הספר היסודי “ניצנים” ברמת-גן ובבית-הספר התיכון “אוהל שם” ברמת-גן. בבית-הספר היה אורי תלמיד חרוץ ושקדן, אך מצא גם זמן לפעילות בענפי ספורט שונים ובענייני ציבור. הוא היה חבר בתנועת צופי רמת-גן ותקופה מסויימת היה נשיא “רוטרי הצעיר”.
אורי היה חבר טוב ואהוב מאוד על חבריו ועל מוריו. אחד ממוריו כתב, כי אורי הנער התנהג בלימודים ובעבודה כמבוגר לכל דבר, היה חביב על הכל והתבלט משכמו ומעלה מעל יתר התלמידים בכיתה. הוא ניחן בנפש רגישה ואהב ספרות ואמנות בכלל.

אורי גויס לצה”ל בתחילת פברואר 1969 ושירת בחיל השריון. לאחר סיום הטירונות השלים קורס מפקדי טנקים וקורס קצינים. בשירותו הצבאי הצטיין כחייל וכמפקד מעולה ואחראי והגיע לדרגת סגן.

במלחמת יום הכיפורים היה אורי מפקד פלוגת טנקים, שיצאה ללחום בכוחות הצבא המצרי שתקפו בגזרה הצפונית של תעלת סואץ. במהלך הקרב עלתה הפלוגה של אורי על מארב של המצרים צפונית לקנטרה, סמוך למעוז “לחצנית”. באש שהומטרה עליהם נפגע הטנק של אורי ושנים מאנשי הצוות שלו נהרגו, ואילו אורי נטש את הטנק. כעבור זמן חזר אל הטנק כדי להפעיל את המקלע ובכך לחפות על חייליו הפצועים, שניסו להגיע למקום מבטחים. בפעולה זו, ביום י’ בתשרי תשל”ד (6.10.1973), נפגע אורי ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקרית- שאול. השאיר אחריו הורים ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סרן.

הוענק לו ציון- לשבח מטעם מפקד האוגדה, על גילוי אומץ לב ודבקות במשימה;
וכך תואר המעשה בתעודת הצל”ש: “במלחמת יום הכיפורים שימש סרן אורי הקמן ז”ל כמ”פ טנקים. ב-6 באוקטובר 1973 נע בטנק שלו באזור שמצפון לקנטרה, כדי לחלץ כוח שנפגע. בדרכו ניסה לפרוץ דרך מארב אויב, הטנק נפגע והוא נפצע, אך למרות פציעתו הפעיל את מקלע הטנק, עד שנפגע ונפל. במעשיו אלה גילה סרן אורי הקמן ז”ל אומץ-לב ודבקות במשימה”,
במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו, כי אורי היה לשם דבר ביחידה והיה אהוד על מפקדיו ועל חייליו. הוא מילא את תפקידיו בהצטיינות, ומתוך מנהיגות שקטה ואחראית. למרות גילו הצעיר, בלט בגישתו הבוגרת לכל מעשיו.