סא”ל יואב ברום ז”ל

בן אידה ואברהם
נולד בשפיים
ב- י”ט בכסלו תשי”ב, 9.12.1941
התגורר בשפיים
התגייס ב- 9.11.1959
שרת בחיל השריון
יחידה: חטיבה 14, גדוד סיור 87
תפקיד: מפקד גדוד
נפל בקרב
ב- כ’ בתשרי תשל”ד, 16.10.1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: “החווה הסינית”- צומת “טרטור”- “לכסיקון”
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: קיבוץ שפיים
הותיר: אב וחברה

בעל עיטור העוז
בעל צל”ש מח”ט

יואב, בנם-יחידם של אידה ואברהם, נולד ביום י”ט בכסלו תשי”ב (9.12.1941) בקיבוץ שפיים. הוא למד בבית-הספר היסודי ובבית-הספר התיכון בקיבוץ. יואב היה חובב ספורט ונמנה עם חברי נבחרת הכדורסל של “הפועל” שפיים, היה חניך בתנועת בני הקיבוץ המאוחד והרבה לצאת עם חבריו לתנועה לטיולים ברחבי הארץ. בשעות הפנאי קרא הרבה ספרות יפה וספרי שירה.

יואב גויס לצה”ל בתחילת נובמבר 1959 והתנדב לשרת בחטיבת “גולני”. לאחר סיום הטירונות השתלם בקורס סיירים, בקורס מש”קי מודיעין קרבי, בקורס מ”כים חי”ר, בקורס קציני חי”ר, ובקורם בסיסי לקציני מודיעין. בשנת 1962 השתתף בקרב על נוקייב וזכה לציון לשבח מאת מפקד החטיבה שלו, על אומץ לב למופת, על מסירות ועל התמדה בביצוע תפקידו. לאחר שסיים את שירותו הצבאי הסדיר שב למשק ועבד בלול, והתכונן להתחיל בלימודיו באוניברסיטה העברית בירושלים בחוגים לכלכלה ולמתמטיקה. בשנת הלימודים השלישית פרצה מלחמת ששת הימים, ויואב השתתף בקרבות ונפצע. אחרי שהחלים סיים את לימודיו. הוא היה תלמיד מבריק מאוד ומעמיק, וסיים בהצטיינות את לימודיו לקראת התואר השני בכלכלה. אחר-כך חזר לקיבוץ ועבד בהוראה. עד מהרה ניכר בכשרונו ובכושרו, והופקד בידיו ניהול בית-הספר התיכון, ולתפקיד זה הקדיש זמן רב ומרץ רב.
בשנת 1969, בימי מלחמת ההתשה, נענה לקריאתו של שר הביטחון, והתנדב לשירות בצבא הקבע. אז השתלם בקורס מפקדי טנקים, בקורס לקציני שריון ובקורס למפקדי פלוגות בשריון. מפקדיו כתבו עליו בחוות דעתם: “יואב הוא קצין מעולה והישגיו מצוינים, נבון, מוכשר, נמרץ, חרוץ ופעלתני. הוא שוקד על עבודתו, הוא בעל יזמה, עצמאי ורחוק מן השגרה. הוא יודע היטב את תפקידו וממלא אותו ביעילות ובמסירות רבה. הוא שקט, הגון וממושמע, ומשמש לחבריו דוגמה אישית חיובית מאוד”. בסיכום אחד מתמרוני גדוד טנקים ששירת בו, אמר עליו האלוף אברהם אדן: “יואב הוא הקצין הטוב ביותר שפגשתי עד היום”. על שהיה קצין מצטיין הועלה לדרגת רב-סרן שנה לפני שהשלים את פרק הזמן המינימלי לכך. על השתתפותו במלחמה בשנת 1967 הוענק לו “אות מלחמת ששת הימים”, וכן הוענק לו “אות השירות המבצעי”.

כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים עשה יואב בחוץ לארץ. הוא מיהר לשוב ארצה, יצא לחזית בסיני והשתתף בקרבות הבלימה והפריצה נגד המצרים. ביום כ’ בתשרי תשל”ד (16.10.1973), בקרב להקמת ראש-הגשר בציר “לכסיקון-טרטור” שבגזרה המרכזית, נפגע יואב ונהרג.
לפני היציאה לקרב כינס את חייליו ואמר להם: “נפל בחלקנו להיות הראשונים הפורצים לתעלה. הרגישו עצמכם כאילו עם ישראל כולו עומד מאחורינו”. על גילוי גבורה במילוי תפקיד קרבי, תוך חירוף נפש, הוענק לו “עיטור העוז”. וזה תיאור המעשה כמנוסח בכתב העיטור: “ביום 8 באוקטובר 1973 הגיע סגן-אלוף יואב ברום ז”ל לסיני מטיול בחוץ-לארץ וניתן לידיו הפיקוד על יחידת סיור, שמפקדה נהרג. בכושר מנהיגותו הצליח לגבש מחדש את היחידה המפורדת. ביום 9 באוקטובר 1973 חדרה היחידה ל’תפר’ שבין הארמייה השנייה לארמייה השלישית ואכנה נקודות תורפה. ביום 14 באוקטובר 1973 השתתפה היחידה בקרב שריון-בשריון עם חטיבת שריון מצרית והצליחה לגרום לה אבדות רבות. בליל 16 באוקטובר 1973 הובילה יחידת הסיור את כוחות צה”ל בקרב הפריצה וביצעה את משימתה באורח מושלם. ביזמתו ביצע סגן-אלוף יואב ברום ז”ל התקפת-נגד על מגנן נגד-טנקי בצומת ‘לכסיקון-טרטור’. במשך כל ימי הלחימה גילה כושר מנהיגות מעולה, יזמה, עוז-רוח ודאגה לפקודיו”. יואב הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בשפיים. השאיר אחריו אב וחברה. לאחר נופלו הועלה לדרגת סגן-אלוף.

דברים על דמותו ועל הקרבות שהשתתף בהם פורסמו בחוברת “אלה הבנים”, שהוציא לאור קיבוץ שפיים לזכר בניו שנפלו במלחמה; בספר “נזכור”, שהוציאה לאור האוניברסיטה העברית בירושלים לזכר בוגריה; בחוברת שהוציאה לאור מפקדת קצין חינוך ראשי על קרב ההבקעה; בכתבה שפורסמה בספר העיתונאים – תשל”ד, ונכתבה בידי רון בן-ישי, שנתלווה ליחידה בכל ימי הקרבות, ובספרו של זאב שיף “רעידת האדמה באוקטובר”; בביטאון הקיבוץ המאוחד “בקיבוץ”, נתפרסם הראיון עם יואב, ששודר ב”גלי-צה”ל” בערב יום העצמאות תשל”ב.