רב”ט מנשה ברוך ז”ל

בן זקיה וציון
נולד באשקלון
ב- י”ב בתמוז תשט”ו, 2.7.1955
התגייס במאי 1973
שרת בחיל השריון
יחידה: חטיבה 401, גדוד 79
תפקיד: תותחן טנק
נפל בקרב
ב- ט”ו בתשרי תשל”ד, 11.10.1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: “אדום” 6626 – 2 ק”מ ממזרח ל”מכשיר”
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: ירושלים
הותיר: אם, חמישה אחים ואחות

מנשה, בן זקיה וציון, נולד ביום י”ב בתמוז תשט”ו (2.7.1955) באשקלון. הוא למד בבית-הספר היסודי “בית יחזקאל” באשקלון והמשיך שם בלימודיו בבית-הספר “אילנות”. אחרי-כן סיים את לימודיו בבית-הספר התיכון לחקלאות בכפר סילבר. מנשה היה תלמיד חרוץ ושקדן, אהוב על מוריו ועל חבריו והיה חבר פעיל בתנועת הצופים באשקלון. הוא אהב לצייר והקדיש לתחביבו זה את כל זמנו הפנוי, ואף קישט את ביתו בציוריו. מנשה היה חברותי ועליז ומרבה לשיר. תמיד מוכן היה לסייע לזולת, והיה כן ביחסיו עם ידידיו, ישר ובעל מצפון. הוא היה בחור צנוע, ומסתפק במועט והיה בן מסור לאמו ודאג לה תמיד, ובעיקר בעת מחלתה.

מנשה גויס לצה”ל בתחילת מאי בשנת 1973, והוצב לחיל השריון. לאחר הטירונות השתלם בקורס למקצועות טנק “פאטון”, והיה לתותחן בטנק זה. הוא היה תותחן מצוין, אחראי ומסור לתפקידו ושימש דוגמא לחבריו במזגו הטוב ובצייתנותו. הוא הקפיד לכתוב הביתה לעתים קרובות, כדי להרגיע את אמו הבודדה לבל תדאג לו. הוא לא סיפר דבר על קשייו ועל האימונים המפרכים, ובחופשותיו הקצרות סייע לבני משפחתו ככל שיכול.

במלחמת יום-הכיפורים השתתף מנשה בקרבות הבלימה נגד המצרים בסיני. ביום ט”ו בתשרי תשל”ד (11.10.1973), נפגע הטנק שלו בקרב ועלה באש. תחילה נחשב מנשה כנעדר, ואחרי-כן הוכרז כחלל שמקום קבורתו לא נודע. לימים זוהתה גופתו והוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בהר-הרצל בירושלים. השאיר אחריו אם, חמישה אחים ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי.

משפחתו תרמה לזכרו ספר תורה לבית-הכנסת באשקלון.