סרן יורם (יורק’ה) אופיר ז”ל

בן רות ואברהם
נולד בחיפה
ב- י”ד באייר תשי”ב, 9.5.1952
התגייס ב- 3.11.1970
שרת בחיל השריון
יחידה: חטיבה 14, גדוד 9
תפקיד: קצין מבצעים גדודי
נפל בקרב
ב- י”ב בתשרי תשל”ד, 8.10.1973
מקום נפילה: “חמוטל”
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: חיפה
הותיר: הורים, אח ואחות

בעל צל”ש הרמטכ”ל

יורם (יורקה), בן רות ואברהם, נולד ביום י”ד באייר תשי”ב (9.5.1952) בחיפה. הוא למד בבית הספר היסודי על שם טשרניחובסקי בחיפה, המשיך את לימודיו בבית ספר התיכון עירוני ה’ ואחרי כן סיים את לימודיו בפנימייה הצבאית בחיפה.
יורם היה תלמיד נבון וערני, תאב דעת וסקרן, אהוב על מוריו ועל חבריו. הוא הצטיין בעיקר בלימודים ההומניסטיים והיה חובב ספרות. כן היה חבר “התנועה המאוחדת” ונטל חלק פעיל בכל פעולותיה.
הוא אהב חברת אנשים והיטיב להתיידד אתם. שובב ועליז היה ובעליצותו הדביק את הסובבים אותו ושבה לבם. אך יחד עם זאת היה מחושב ורציני בדברים שהרצינות יפה להם. הוא אהב לעזור לזולת והיה נאמן ומסור ללא גבול לחברים ולעקרונות שהאמין בהם.
למרות שהיה דמות מרכזית בכל חברה, לא התנשא מעולם, ולכן היה אהוב על הכל. הוא השכיל תמיד להתאים את עצמו לסביבה חדשה ולאנשים חדשים. הוא היה חובב טבע וחקלאות- שכן בילדותו התגוררו הוריו במשק-עזר ליד חיפה, והוא אהב להיות במחיצת בעלי החיים במשק. יורם ניחן ברצון נחוש ובהחלטיות רבה. בעקבות הניצחון המזהיר במלחמת ששת הימים, החליט לעזוב את בית הספר התיכון העיוני בתום שנת הלימודים הראשונה ולעבור לפנימייה הצבאית.
למרות הקושי להתקבל לפנימייה שלא בתחילת המחזור, היה נחוש בהחלטתו לממש זאת- ואכן כשנתקבל, השלים תוך זמן קצר את החסר בינו לבין ה”ותיקים” בכיתתו והתערה בקלות בחיי החברה בפנימייה. לא היה אירוע חברתי במוסד, שיורקה לא נטל בו חלק.
הוא ניחן בכושר מנהיגות ומפקדיו ניבאו לו עתיד מזהיר בצבא.
כשסיים את לימודיו בפנימייה, בחר בחיל השיריון לעשות בו את המסלול הצבאי.

יורם גוייס לצה”ל בראשית נובמבר 1970 והוצב לחיל השריון. לאחר שסיים בהצטיינות קורס מקצועות טנק “פאטון”, השתלם בקורס מפקדי טנקים והתמנה למפקד טנק.
אחרי כן השתלם בקורס קציני אג”ם ובקורס קציני שיריון, התמנה למפקד מחלקת טנקים ואחר כך לסגן מפקד פלוגת טנקים. הוא היה קצין מעולה, אחראי ומסור לתפקידו ולחבריו לנשק, ומפקדיו שיבחו את עבודתו. אחד מהם כתב לו בשעתו, כי נהנה “מכל רגע של עבודה” אתו, מהרצון שלו לשלמות “ומהיוזמה לפתח ולשפר דברים”.
ארבעה חודשים לפני שפרצה מלחמת יום הכיפורים, מונה יורם לתפקיד קצין מבצעים בגדודו.

כשפרצה המלחמה, נמצא עם יחידתו בסיני. בתום יממת לחימה יצאו כל הטנקים בפלוגה שלו מכלל פעולה. קבוצת קצינים, ויורם בתוכה התארגנו כצוות בטנק היחיד שנשאר תקין.
ביום י”ב בתשרי תשל”ד (8.10.73) השתתף הטנק בקרבות הבלימה ליד גשר-פירדאן ואחרי-כן באותו יום, בהתקפה על מעוזי “מכשיר” ו”חמוטל”, שם נפגע הטנק במהלך ההסתערות וכל הצוות, ויורם בכללו, נהרג. תחילה לא נמצאה גופתו והוא הוכרז כנעדר. כעבור מספר חודשים אותרה וזוהתה והוא הובא למנוחת-עולמים בבית העלמין בחיפה. השאיר אחריו אב, אם, אח ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סרן וזכה לציון לשבח מאת הרמטכ”ל.

החטיבה שלו הוציאה לאור חוברת לזכר חלליה, ובה גם דברים על דמותו של יורם.