רב”ט משה לוגסי ז”ל

בן מרים ואליעזר
נולד בחיפה
ב- ב’ בשבט תשי”ד, 6.1.1954
התגייס ב- 19.2.1973
שרת בחיל השריון
יחידה: חטיבה 401, גדוד 79
תפקיד: נהג רכב
נפל בקרב
ב- י”ב בתשרי תשל”ד, 8.10.1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: רפידים – מחנה “סופה”
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: חיפה
הותיר: הורים שלושה אחים ושתי אחיות

משה בן מרים ואליעזר, נולד ביום ב’ בשבט תשי”ד (06.01.54) בחיפה.
משה למד בבית הספר היסודי “כרמלי” שבחיפה ושם סיים תשע שנות לימוד, ולאחר מכן עבר לבית הספר התיכון עירוני א’ שבחיפה שם למד משה במשך שנתיים נוספות ובתום הלימודים למד משה שנה נוספת בבית הספר לפקידות במגמת פקידות.
במקביל ללימודיו החל לעבוד, במשך שנה עבד בחברת “לים” בחיפה כפקיד, משה עבד גם באוניברסיטה חיפה וכן עבד גם כמלפף מנועים. כל זאת סמוך למועד גיוסו לצה”ל.
משה עבר קורס נהגות – קדם צבאי.
משה היה נער טוב לב ואהוב על בני משפחתו ועל כל חבריו, עזרתו לזולת וחריצותו היו לדוגמא מטבעו היה ביישן אך היה חביב על הבריות ומעולם לא הרע לאיש.
למשה היה קול של זמיר בשיריו הנעים למשפחתו ולחבריו בחגים ובאירועים משפחתיים, בשירו ובנוכחותו נתמלא הבית אורה, משה היה אוהב לשיר את שיריו של הזמר מייק ברנד ז”ל שאיתו למד יחד בבית ספר “כרמלי”.

משה גויס לצה”ל במחצית פברואר 1973 והוצב לחיל השיריון.
לאחר הטירונות כשהיה לחיל קרבי, הוצב משה ביחידת שיריון בדרום הארץ.
משה עשה את תפקידו כנהג ג’יפ של מפקד פלוגת חרמ”ש מילא את תפקידו במסירות ובאחריות רבה.
משה אהב את הצבא והיתה לו משמעת צבאית גבוהה, משה רצה לתרום כמה שיותר.
חבריו ומפקדיו אהבוהו בזכות אופיו הטוב נכונותו לעזור לזולת ויחסו החברתי לכל אדם בפלוגה.

כשפרצה מלחמת יום הכיפורים הייתה יחידתו באזור רפידים בסיני, ביום שני י”ב בתשרי תשל”ד (08.10.1973) בשעות הבוקר הפציצו מטוסי האויב את אזור רפידים ובהפצצה זו נפגע משה ונהרג.
משה הובא למנוחת עולמים בחלקה הצבאית בבית העלמין שבחיפה.
משה השאיר אחריו הורים שלושה אחים ושתי אחיות.
לאחר שנפל משה הוענקה לו דרגת רב טוראי.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: “משה נפל במערכה בעת מילוי תפקידו, משה שירת ביחידת שיריון, במהלך הקרב דבק בתפקידו תוך גלוי אומץ והכרה בשליחות שמילא”.
משפחתו הנציחה את זכרו בתרומת אבזרי קודש לבית הכנסת.

למשה היקר

משה היית יקר לנו מכל
אתה בנפילתך צרפת אותנו למשפחת השכול
צחוקך, הד קולך, שמחת החיים שבך מלוה אותנו ומול עיננו ניצבת
ואתה מהשמים מעל שדות הקטל של סיני בחיוך ובקולך הנעים אומר
אל תכנסו לעצבת אני לא נפלתי חינם
דמי לא נשפך לריק
מותי לא היה לשווא
במותי לכם ציוותי חיים
משה אתה לנו סמל וגיבור
זיכרונך ישמר לנו לעד
משה יהיה זיכרונך ברוך
ונשמתך צרורה בצרור החיים
ממשה ועד משה לא היה כמשה

באהבה – מהמשפחה