סמ”ר אלי מחלב ז”ל

בן מרים ורחמים
נולד בפתח תקוה
ב- י”ז בתשרי תשי”ג, 6.10.1952
התגורר בשדי חמד
התגייס ב- 28.7.1971
שרת בחיל השריון
יחידה: בית הספר לשריון, קורס מפקדי טנקים
תפקיד: רב סמל פלוגתי
נפל בקרב
ב- כ’ בתשרי תשל”ד, 16.10.1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: מצפון ל”חווה הסינית”
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: פתח תקוה
הותיר: הורים וארבעה אחים ואחיות

אלי, בן מרים ורחמים, נולד ביום י”ז בתשרי תשי”ג (6.10.1952) בפתח-תקוה. הוא גדל במושב שדי-חמד, שם התגוררה משפחתו. את לימודיו היסודיים עשה בבתי-הספר היסודיים שבשדי-חמד ובנוה ימין, והשלים את לימודיו התיכוניים בבית-הספר המקצועי “עמל” בפתח-תקוה, שם סיים כטכנאי אלקטרוניקה. כבר בילדותו הצטיין בפיקחות, בראייה נכונה של דברים ובמציאת פיתרון מהיר לבעיות. תכונתו הבולטת ביותר הייתה יכולתו להתיידד עם כל אדם שנקלע בדרכו ִ גדול כקטן. הוא היה פעיל במועדון החברתי של המושב, היה חבר בתנועת “הנוער העובד”, ושיחק בקבוצת הכדורגל של “הפועל” שדי-חמד. סיפרה עליו מורתו בלהה: “אני זוכרת אותו בטיולי הכיתה, כשהיה מגיע תמיד בין הראשונים לכל מקום. אני זוכרת אותו ברגעי ריכוז, כשהיה נתון כולו לשיחה המתפתחת בכיתה, משתתף בה בדברי טעם ומכבד את כולנו בחיוכו המקסים. אני זוכרת אותו מבצע כל דבר על הצד הטוב ביותר ִ במהירות, בדייקנות ובריכוז. אך מעל לכל אני זוכרת את אלי המתנדב לכל תפקיד הדורש תבונת כפיים וארגון”. סיפרה חברתו רוחל’ה: “אלי תמיד היה עדין וכן. תמיד היה מתחשב בשני”. את דבריה אישר חברו אמנון: “אלי היה עדין נפש, חביב על כולם; נער שקט, הקשור למשפחתו וגאה בה. טוב לב היה”. אלי אהב את המשק ואת העבודה בשדה. כאשר ניתנה לו לפני שהתגייס אפשרות לעבוד במקצועו כטכנאי אלקטרוניקה, העדיף על כך את העזרה לאביו בעבודת האדמה. סיפר חברו שמואל: “אני זוכר את הימים שבהם היה אלי קם בליל גשם, כשסערת רוחות בחוץ, נוטש מיטה חמה, מתגבר על תחושת העצלות הטבעית בלילות, ורץ לשטח. בשטח, רכושו של אבא – רכוש יקר הנתון בסכנת השמדה בשל פגעי הטבע. וכך היה סוגר חממות שנפרצו ברוחות, ודואג שלא ייפגעו הצמחים הגדלים שם. אלי גם נהג לעזור לאמו ִ בטיפול באח הקטן, בעבודות הבית, ובעזרה בלימודים לאחיו. אלי היה דמות מרכזית בבית. דמות הדואגת לכל ושהכל דואגים לה”.

אלי גויס לצה”ל בשלהי יולי 1971. את תחילת שירותו עשה בקורס טיס, אך בשל ליקוי בריאות הועבר לחיל השריון. במסגרת שירותו השתלם בקורס למקצועות טנק, בקורס מש”קי טנק, בקורס נהגי טנק ובקורס מפקדי טנקים. בקורסים כולם השיג ציונים גבוהים, ובקורס המש”קים הוכתר כחניך מצטיין. אחרי-כן נשאר להדריך בבית-הספר לשריון. בזכות הצלחתו כמדריך מונה רב-סמל פלוגתי. סיפר עליו חברו ליחידה: “לאלי היה רצון חזק לשרת כלוחם מן השורה. היו לו תגובות נפלאות כמפקד. דמותו העדינה, השקטה והצנועה הייתה כה טובה שלא נשכחנה לעולם”.

מלחמת יום הכיפורים מצאה את אלי ואת יחידתו בחזית הדרום. היחידה השתתפה בקרבות הבלימה ובקרבות הפריצה אל מעבר לתעלה. כמו-כן עסקה בחילוץ נפגעים משדה הקרב ובהספקת תחמושת. בקרב שהתחולל ביום כ’ בתשרי תשל”ד (16.10.1973). באזור “החווה הסינית”, נפגע אלי מפגז ונפל. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בפתח-תקוה. השאיר אחריו הורים, שלושה אחים ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל-ראשון.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: “אלי דבק במשימתו תוך גילוי אומץ-לב והכרה בשליחות שמילא”.