רב”ט עמרם אלקיים ז”ל
בן חנה ויעקב
נולד במרוקו
ב- כ”ח בטבת תש”ו, 1.1.1946
התגייס ב- 2.11.1964
שרת בחיל השריון
יחידה: חטיבה 14, גדוד סיור 87
תפקיד: לוחם סיור
נפל בקרב
ב- י”ח בתשרי תשל”ד, 14.10.1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: מדרום- מערב ל”חמדיה”- “סגולים” 38- 39
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: באר שבע
הותיר: אשה – שרה ושתי בנות
עמרם, בן חנה ויעקב, נולד בשנת תש”ז (1946) בטנג’יר שבמרוקו. הוא סיים ארבע שנות לימוד בבית הספר היסודי “אליאנס” במרוקו ומשעלה ארצה המשיך וסיים את לימודיו היסודיים במרכז הנוער “שרשים”. לאחר שלמד שנתיים במושב מעגלים, עבר לבית-הספר התיכון-החקלאי “מקוה ישראל” ולמד שם שנה אחת. משהרגיש שלבו נמשך אחר מקצוע ההוראה, החליט עמרם להירשם לסמינר למורים. הוא נתקבל לסמינר למורים בבית הכרם בירושלים ובתום שתי שנות לימוד הוסמך כמורה.
עמרם גויס לצה”ל בתחילת נובמבר 1964 והוצב לחיל השריון, לאחר סיום הטירונות עבר מספר קורסים והיה ללוחם חרמ”ש, הוא היה חייל טוב, מסור ונאמן לתפקידו. תמיד ביצע את המוטל עליו ללא-דופי ולשביעות רצון מפקדיו. לאחר ששוחרר מהשירות הסדיר, החל לעבוד כמורה בבית הספר “נתיב אליהו”, שבעיירה נתיבות. כן עסק בהוראה בישובים הסמוכים לנתיבות. הוא גם הדריך נוער בתנועת “בני עקיבא”. הוא היה מורה ומדריך לדוגמא. מעולם לא חסך מזמנו וממרצו כדי להקנות לתלמידיו ולבני הנוער ערכים ודרכי חשיבה נכונות, כדי לעשותם אזרחים נאמנים וישרים. עמרם אהב לעסוק במלאכות-יד, כגון ציור, פיסול ועבודות ריקוע בנחושת. לפרקים היה יוצא לתקופות של שירות מילואים וב-1969 עבר קורס מש”קי-מרגמות. ב- 1971 עבר קורס סיור והיה לסייר בחטיבת שריון. לאחר שנשא לאישה את חברתו שרה ונולדו לו שתי בנות נתגלה כאב ובעל למופת, מסור ודואג למשפחתו.
כשפרצה מלחמת יום הכיפורים גויס עמרם ונשלח לסיני. ביום י”ח בתשרי תשל”ד (14.10.1973), כשלחם באחד מקרבות הבלימה בציר “עכביש-כספית”, נפגע עמרם ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בחלקה הצבאית בבית-העלמין בבאר-שבע. לאחר נופלו הוענקה לו דרגת רב-טוראי.
במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: “עמרם נטל חלק בקרבות הבלימה כסייר בנגמ”ש וביצע את המשימות שהוטלו עליו, באומץ-לב ובדבקות במטרה. מעשיו וכושר התמדתו במלחמת שמשו לחבריו מקור-כוח. עמרם היה אהוב ומקובל על חבריו ועל מפקדיו. אבדתכם היא גם אבדתנו”.
משפחתו הוציאה לאור ספר לימוד על אזורי הארץ במקורות ישראל, לזכרו של עמרם; כמו-כן תרמה אלמנתו שרה, ספר תורה לזכרו ולעילוי נשמתו, לבית הכנסת בנתיבות, בו היה להתפלל.