רב”ט יצחק בן-יוסף (שטוסל) ז”ל

בן שרה ומשה
נולד ברומניה
ב- ו’ באלול תשי”ד, 4.9.1954
התגייס ב- 18.10.1972
שרת בחיל השריון
יחידה: חטיבה 14, גדוד 9
תפקיד: תותחן טנק
נפל בקרב
ב- י’ בתשרי תשל”ד, 6.10.1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: ליד “דרורה”
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: תל אביב- קרית שאול

יצחק, בן שרה ומשה, נולד ביום ו’ באלול תשי”ד (4.9.1954) בקלוז’ שברומניה הוא היה בן שלישי במשפחתו ועלה ארצה עם משפחתו בשנת תשי”ח (1958). בארץ נולד למשפחה בן רביעי, המשפחה השתכנה בעיר בת-ים והסתגלה יפה בחיי הארץ. האב שירת כקצין בכיר במשטרת ישראל, האם עבדה כמורה בבי”ס תיכון בבת-ים והאחים כולם למדו ורכשו מקצועות אקדמאיים, שירתו כקצינים בצבא והקימו משפחות בישראל. בארץ למד בבית-הספר היסודי “תחיה” בבת-ים וסיים את לימודיו בבית-הספר התיכון “חשמונאים” בבת-ים. יצחק היה נער נעים הליכות ותלמיד טוב. מגיל צעיר נודע כרציני בגישתו לחיים, אחראי וממושמע. אמו מספרת כי כל אימת שהיה יוצא מהבית כדי לשחק עם ילדי השכונה – מעולם לא איחר לחזור. הוא היה נוהג לומר לאמו, כי הוא מרגיש כאילו יש לו שעון בלב, המזכיר לו מתי עליו לחזור הביתה. יצחק היה חובב ספורט ואף נמנה עם חברי נבחרות הכדורסל והכדורעף של בית-הספר התיכון “חשמונאים” ועם קבוצת הנוער של “הפועל” חולון. נוסף על אלה השתלם בקורס מצילים-חובבים והיה חבר במועדון גדנ”ע אוויר. אוסף גדול של מדליות מעיד על הצעדות ועל מבצעי צליחת הכנרת שהשתתף בהם. בחופשה שלפני כניסתו לכיתה י”ב נסע לאירופה במסגרת חילופי נוער. כשחזר סיפר יצחק להוריו כי הוא מתכונן לערוך עוד טיול ארוך לחו”ל, בתום השירות הצבאי. כדי שיוכל לממש את תכניתו זו, החל לעבוד בשעות הפנאי כדי לחסוך כסף. לשירות לצה”ל החל יצחק להתכונן כבר מגיל 16. מדי בוקר בבוקרו היה קם בשעה מוקדמת ורץ למרחק קילומטרים אחדים. אחרי כן מוסיף ומתאמן במכשירים לפיתוח השרירים. לאחר שעמד בבחינות הבגרות ביקש להצטרף אל העתודה האקדמית. מוסדות הצבא אישרו את בקשתו והוא עבר בהצלחה את בחינות הכניסה לטכניון, לפקולטה להנדסת בניין. אולם משקיבל זימון לקורס טיס – קסם לו הרעיון והוא ויתר על הלימודים והחליט להתגייס לצה”ל.

יצחק גויס לצה”ל במחצית אוקטובר 1972 ונשלח לקורס טיס בחיל האוויר. באחד השלבים הראשונים נאלץ לעזוב את הקורס והועבר לחיל השריון. לאחר סיום הטירונות השתלם בקורס תותחני טנקים וסיימו בהצטיינות. בתרגיל חטיבתי, שנערך לאנשי יחידתו, הצטיינו אנשי צוותו וכפרס על כך הוענקה לו דרגת טוראי-ראשון לפני המועד המקובל, לאחר התרגיל חלה בצהבת ואושפז בבית חולים. בעקבות המחלה נקבע לו סוג בריאות נמוך והוא הועבר לשלישות הגדוד בתפקיד שלם.

אך משפרצה מלחמת יום הכיפורים הוא הצטרף לצוות הטנק “שלו”. ביום י’ בתשרי תשל”ד (6.10.1973), יצאו ארבעת אנשי הצוות בטנק לכיוון התעלה ועקבותיהם נעלמו. זמן רב נחשב יצחק כנעדר, אולם בחודש יולי 1974 זוהתה גופתו בין החללים שהוחזרו ע”י המצרים שהיו קבורים בקנטרה במצרים באופן זמני והוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בקרית-שאול. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי.