סגן אשר סידרר ז”ל

בן חיה ודב
נולד במשמר השרון
ב- י”ג באב תשי”ב, 3.8.1952
התגורר במשמר השרון
התגייס ב- 6.11.1970
שרת בחיל השריון
יחידה: בית הספר לשריון, קורס מפקדי טנקים
תפקיד: מפקד מחלקת טנקים
נפל בקרב
ב- י”ט בתשרי תשל”ד, 15.10.1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: “החווה הסינית”
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: משמר השרון

אשר, בן חיה ודב, נולד ביום י”ג באב תשי”ב (3.8.1952) בקיבוץ משמר-השרון. הוא למד בבית הספר היסודי במשמר-השרון ואחרי כן סיים את לימודיו בבית-הספר התיכון בקיבוץ גבעת-חיים איחוד. אשר, שהיה ידוע בכינויו אשי, גדל וחונך בבית חם ואוהב, ברוח רעיונות הציונות ועקרונות השיתוף של התנועה הקיבוצית. הוא היה תלמיד עירני שהתעניין בעיקר במקצועות הראיליים, התמסר ללימוד האלקטרוניקה והשתתף בחוגים לנוער שוחר מדע, שהתקיימו בכור הגרעיני בנחל שורק. אשר היה בעל כושר ניתוח ויכולת לרדת לשורשם של דברים. בתחומים שהתעניין, העמיק לחקור והקדיש זמן רב לקריאה ולרכישת ידע נוסף. הוא השאיר אחריו מספר עבודות, האחת דנה בגידול הארטישוק והאחרת דנה בסיוע ישראלי לארצות מתפתחות. לעבודת-גמר בחר בנושא “קרני לייזר”. בעבודות אלה, שהיו מקיפות ויסודיות, מתגלית דרך המחשבה הבהירה והמעמיקה שלו ויכולתו להתמודד עם בעיות ולפתור אותן לאחר מחקר מעמיק, בגישה רצינית ובוגרת. אשר היה פעיל בחיי החברה בקיבוץ. הוא היה בחטיבת בני הנוער של איחוד הקבוצות והקיבוצים והיה גזבר החטיבה בקיבוץ משמר-השרון. כמו כן השתלב בעבודה החקלאית ועבד בברכות הדגים ובחשמליה. את זמנו הפנוי הקדיש לצילום. כחבר בחוג לידיעת הארץ של חטיבת בני הנוער, הרבה לטייל ולסייר בארץ ואת הנופים שראה צילם במצלמתו. הוא השאיר אחריו אוסף גדול של תמונות ושקופיות, המתארות בצורה רגישה את המראות והנופים שראה. באשי חברו זו בצד זו שתי תכונות יסוד – עקשנות ומרדנות טיפוסיות לבני הנעורים, ולעומתן שקט נפשי וקור רוח מופלא. הוא התנגד למוסכמות וסירב להיכנע לכללי התנהגות שלא נתקבלו על דעתו. מעולם לא קיבל דברים כאילו הם מובנים מאליהם והיה דורש להבין כל דבר שנדרש ממנו. הוא לא התיירא מפני מבוגרים ובעלי סמכא, בין בבית-הספר ובין בצבא, ותמיד חיפש את הדרך לבצע דברים בדרך מקורית משלו. יחד עם זאת מעולם לא היה יוצא מגדרו ומאבד את השקט הנפשי שלו. הוא ביצע את כל המשימות שהוטלו עליו בשלווה, וגם ברגעים קשים ידע לשמור על קור רוח.

אשר גויס לצה”ל בתחילת נובמבר 1970 והחל את דרכו הצבאית בחיל האוויר, בקורס טיס. הוא עבר בהצלחה את השלבים הראשונים של הקורס ואף נהנה מחווית הטיסה, אלא שלא סיים את הקורס וביקש לעבור לשרת בחיל השריון. בחיל זה סיים בהצלחה קורס תותחנות טנקים וקורס מפקדי טנקים. אחרי תקופת שירות מוצלחת ביחידת שריון בסיני נשלח לקורס קצינים בבית הספר לקצינים של צה”ל ואחרי כן השלים קורס קציני שריון בבית הספר לשריון. אשי היה איש שיריון מעולה, שדרש ביצוע מדוקדק וקפדני של הפקודות וההוראות, ביודעו שזה הוא תנאי הכרחי להצלחת כל יחידה במילוי משימותיה. הוא דאג לביצוע מושלם של כל משימה. דרש מחייליו לשמור בקפדנות על תקינותם של הטנקים ושל כלי הנשק האחרים, וגם אחרי שעות ארוכות של אימונים ופעילות מבצעית היה מבצע עם אנשיו את הטיפול בטנק ומכשירו להמשך הפעילות. אשי היה אמנם מפקד קפדן, אך ידע גם להתחבב על חייליו. מעולם לא הקפיד על גינוני משמעת ופקודיו ראו בו חבר וידיד, יותר מאשר מפקד.

במלחמת יום הכיפורים נשלחה יחידתו לאזור תעלת סואץ, להשתתף בבלימת התקפות המצרים. היחידה לחמה בקרבות נועזים ומרים נגד כוחות גדולים של שריון וחי”ר. יחידתו של אשר הצליחה לבלום את התקפות האויב בגזרתה ומנעה את חדירתו לתוך סיני. באחד מקרבות הבלימה נפגע הטנק של אשי ואחד מאנשי הצוות שלו נפצע. הוא העביר את הפצוע לעורף, החליף טנק והמשיך בלחימה. בעיתון “ידיעות אחרונות” תוארה לחימתו של אשי: “האש השתוללה והוא ניווט את רכב הפלדה בין הדיונות הצהובות. הטנק ירק אש כבדה ולפתע נפגע. אשי, שהיה בצריח, עף מן ההדף אל החולות. אנשי הצוות נהרגו. אשי קם, רץ, עלה על טנק אחר והמשיך בקרב ומאז אבדו עקבותיו. הטנק שאליו הצטרף נעלם, איש לא ידע את אשר אירע לו. תחילה הוכרז כנעדר ואחר כך נמצא”. אשי נהרג ביום כ’ בתשרי תשל”ד (15.10.1973). באותו יום, במרחק קצר ממקום נפילתו, נפל גם אחיו נפתלי בקרב על “החווה הסינית”. נפתלי ואשר הובאו למנוחת עולמים בבית העלמין בקיבוץ משמר- השרון. אשר השאיר אחריו הורים ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סגן.

חבריו לקיבוץ משמר-השרון, הוציאו לאור חוברת לזכרו ובה מדברי חברים ללימודים, לעבודה ולנשק על דמותו.