סמ”ר יאיר-יששכר פירסט ז”ל

בן לאה ושמואל
נולד בתל אביב
ב- כ”ז באלול תש”י, 8.9.1950
התגורר בתל אביב
התגייס במאי 1969
שרת בחיל השריון
יחידה: גדוד 409
תפקיד: טען- קשר טנק
נפל בקרב
ב- כ’ בתשרי תשל”ד, 16.10.1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: “סגול” 104
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: תל אביב- קרית שאול
הותיר: אישה, אם ואחות

יאיר יששכר, בן לאה ושמואל ז”ל, נולד ביום כ”ז באלול תש”י (8.9.1950) בתל-אביב. השם יאיר, ניתן לו ע”ש דוד אביו ז”ל, אשר נספה בשואה, השם יששכר, בא להנציח את שם אחי אמו אשר נפל במלחמת השחרור בגוש עציון. יאיר למד בבית-הספר היסודי הממלכתי-דתי “מוריה” ואחרי-כן למד בבית-הספר התיכון העירוני-דתי ח’ במגמת חשבונאות והוסמך במאי 1970 לשמש מנהל חשבונות מדופלם. בכך הפך לאחד הצעירים ביותר שזכה לאותה דרגה במקצוע זה. עוד בהיותו תלמיד תיכון ידע יאיר להתנדב ולהצטיין בהתנדבותו ולאחר תקופת החירום והלחימה בתשכ”ז נרשם במגילת הכבוד למצטיינים בפעילות למען העיר תל-אביב. הוא גם היה חבר בתנועת הנוער “בני עקיבא” ופעיל ב”חוג הנוער הדתי” על מפעליו השונים ובבית הכנסת שלו.
תקופה מסויימת שימש בהתנדבות מנהל החשבונות בסניף התל-אביבי של האגודה למען העיוור. כשהיה בן 16 נפטר אביו.

במאי 1969 גוייס יאיר לצה”ל והוצב לחיל השריון. לאחר הטירונות השתלם בקורס למקצועות הטנק והוצב בגדוד טנקים בסיני. אחרי תקופת שירות סיים בהצלחה קורס מפקדי טנקים ונתמנה מדריך בבית הספר לשריון. גם בעת שירותו בצה”ל הקפיד על שמירת המצוות ושימש דוגמא ומופת לדרכו של אדם דתי היודע לשלב את אמונתו עם קיום חובות הצבא. על חלקו בפעילות המבצעית, ביחוד בתקופת מלחמת ההתשה, הוענק לו “אות השירות המבצעי”.
בתחילת מאי 1972 שוחרר יאיר מהשירות הסדיר והוצב ליחידת מילואים של חיל השריון. לאחר השחרור החל ללמוד במגמה לחשבונאות באוניברסיטת תל-אביב ושילב את לימודיו עם עבודה כמנהל חשבונות. בי”ח בסיון תש”ל, ארבעה חודשים לפני שפרצה מלחמת יום הכיפורים, נשא לאישה את חברתו נורית ורבים באו לשמוח בשמחתו, כשהקים בית בישראל. הוא ורעייתו המשיכו לשאת בעולה של פעילות ציבורית וחברתית, אך מעשיהם נקטעו עם נפילתו של יאיר, שלא הספיק לזכות בהנאות של חיי משפחה עם אשתו.

במלחמת יום הכיפורים השתתפה יחידתו בקרבות הבלימה וההבקעה נגד המצרים בסיני. בקרב שנערך מול מוצב “טלוויזיה” ליד “החווה הסינית” ביום כ’ בתשרי תשל”ד (16.10.1973) נפגע יאיר ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקרית-שאול והשאיר אחריו אישה, אם ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל-ראשון.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה: “יאיר גילה אומץ לב, תושייה וקור רוח בלחימה נגד טנקי האויב ומערכי חי”ר בגזרת “החווה הסינית”. הטנק בו היה יאיר עלה לעמדות כדי להשמיד טנקי אויב ולאבטח את אגף הגדוד”.
בני משפחתו תרמו לזכרו פרוכת לבית-הכנסת שבו נהג להתפלל; חבריו ובני משפחתו הוציאו לאור חוברת לזכרו, שכלולים בה דברי מורים וחברים על דמותו.