מוטי אליעזר -אפריל 21st, 2015 at 11:05none
Comment author #72 on חברים מספרים על משה-יהודה (אנדרש) גוטמן ז”ל by יד לנופלים | חטיבה 14
אנדרש
אנדרש נולד בבודפשט, הונגריה, להורים ניצולי השואה, שאיבדו את כל משפחתם באושוויץ.
בבודפשט היה תלמיד מצטיין, אהבתו וכשרונו למוזיקה הובילו אותו ללימודי פסנתר באקדמיה למוזיקה , ואף הופיע בקונצרטים בבית האופרה.
בגיל 9 עלה עם הוריו ארצה , לאשקלון. אביו, צבי, פתח מוסך, ואימו אליזבט, סייעה בניהול משרד המוסך.
אנדרש השתלב היטב בבית הספר היסודי “מצדה”, רכש חברים רבים, והצטיין בלימודיו.
אהבתו למוזיקה קיבלה בארץ תפנית כאשר הגיטרה והרוק התווספו לצד הפסנתר והמוזיקה הקלאסית.
אנדרש למד בעצמו לנגן בגיטרה, פיתח צורת נגינה יחודית משלו, ושלט בכלי באופן וירטואוזי.
בבית ספר התיכון “תגר”, למד אנדרש במגמה הריאלית, היה למצטיין במתמטיקה ופיזיקה, גם בלי שהשקיע בזה יותר מידי. חיבוריו הצטינו בהומור, ובסקרנות להתפתחויות הטכנולוגיות העתידיות.
אנדרש – תמיר, גבוה, בעל רעמת השיער השופעת, שמידי פעם הסיט אותה בתנועת-יד אופינית, מעיניו הצוחקות תמיד. תמיד היה מוקף חברים, נכון לעזור בשיעורי הבית, להשאיל בהפסקות את מחברתו לחבריו, לצאת לסרטים עם החבר’ה, ולבלות במסיבות שישי.
עם זאת, את חופשותיו , הקדיש אנדרש לעזרה במוסך המשפחתי, וכדרכו, הגיע למיומנות מקצועית מרשימה גם במכונאות.
במוזיקה, אהב אנדרש רוק מתקדם, היה מבלה לילות בהאזנה בטרנזיסטור המשפחתי ללהקות רוק חדשות ברחבי העולם, ומשגילה קטע שאהב, הקליט אותו, ולמד אותו עד ששלט בו בגיטרה שלו.
עד מהרה התקבצו סביבו חברים אוהבי מוזיקה, וביחד ניגנו לילות שלמים רוק מתקדם בהנהגתו של אנדרש, שהיה גם סולן הלהקה, בעל קול עמוק ומרשים.
במסיבת סיום התיכון ניגן אנדרש עם חבריו, מגוון רחב – בלוז כ- ‘summer time ‘ של גרשווין, רוק רך כ- ‘ללניה’ של דונובן וסגול כהה, ועד לרוק הכבד – ‘היי ג’ו ‘ של ג’ימי הנדריקס.
עם סיום התיכון התכוון אנדרש ללמוד פיזיקה גרעינית, ואף התקבל לעתודה האקדמית ללימודים בטכניון, לשמחתם של הוריו. אך הוא העדיף לדחות את הלימודים ולהתגייס לצבא עם חבריו, ליחידה קרבית.
אנדרש התגייס בנובמבר 1972, ושובץ לשיריון. לאחר טירונות ברפיח, לימודי מקצועות הטנק בג’וליס, שובץ אנדרש כתותחן טנק בגדוד 52, וירד לסיני לאימוני היחידה.
גם כאן כשרונו החברתי עזר להשתלבותו בפלוגה, נכונותו לעזור תמיד, ההומור והשנינות , קנו לו מקום מרכזי בין חיילי הפלוגה. באחת ממסיבות הגדוד הופיע אנדרש בשירה עם הגיטרה, בשיר שחיבר לאחת מבנות הגדוד – מלא, כדרכו, בהומור ציני .
בגמר האימון הבסיסי, ירד הגדוד לתפוש קו מבצעי בגזרת תעלת סואץ. הפלוגה התמקמה בתעוז נוצה על ציר המיתלה- הדרך הראשית המובילה מהתעלה אל לב סיני.
בתעוז, הזמן היה מצוי, הגיטרה ירדה לסיני, ואנדרש ניגן בה לילות ארוכים, כשהחבר’ה מצטופפים סביבו, ומצטרפים לשירה.
לפני יום כיפור, הגדוד בפיקודו של רב-סרן עמנואל סקל, נכנס לכוננות עליונה, אך הפיקוד הגבוה, מנע מהמג”ד להוציא את הפלוגות מהתעוזים ולהתפרס בעמדות בקרבת התעלה כדי לקדם ביעילות מתקפת אויב צפויה.
ביום כיפור , בשבת ה- 6 לאוקטובר, בשעה אחת וחמישים, החרידה צפירת היבבן את התעוז, לא היה ספק, האויב תוקף.
חיילי הפלוגה חשו במהירות לכלים, תחת הפצצה אוירית של מטוסי אויב שהגיחו לפתע בשמי סיני, ומיד פתחו בנסיעה מהירה לעבר התעלה. בהגיעם לעמדות נתקלו בערב רב של חי”ר מצרי, שהספיק כבר לחצות את התעלה, והציב חוליות נ”ט בשיפולי עמדות הטנקים.
מיד פרץ קרב עז, בו ירו הטנקים במקלעים ותותחים. חיילים מצרים רבים נפגעו, אך חוליות הנ”ט הפתיעו את הטנקים בעמדותיהם וכלים רבים נפגעו, ביניהם טנק המ”פ , ומפקד הפלוגה נפצע קשה ונהרג.
הטנק של אנדרש בפיקוד סג”מ חגי אלמגור, הגיע לעמדה בהצלחה, ופתח באש לעבר חיילי החי”ר המצרי. אנדרש אף ירה ופגע במטרות שמעבר לתעלה.
לאחר כשעה של לחימה אינטנסיבית ובלתי פוסקת, חש המ”מ חגי עם הטנק לחלץ נפגעים מטנק סמוך שנפגע. עם יציאתם מהעמדה לשטח הפתוח, נפגע הטנק בפגיעה ישירה בצריח, כנראה מטיל סאגר שנורה מעברו השני של התעלה.
הטען, “פקה” מלכסון, נהרג מיד, המ”מ חגי נפגע קשה בריאות ובידו. אנדרש נפגע, עצמת הפגיעה העיפה אותו ללא הכרה אל מחוץ לטנק. אבי גורן, נהג הטנק, נותר היחידי שלא נפגע, הוא איתר את אנדרש לפניו בשטח פתוח מוכה אש, מיד יצא מתא הנהג ורץ תחת האש לחלץ את אנדרש חזרה לטנק. אבי הניח אותו על הטנק, על הכנף, ומיהר לחלץ את הטנק בנסיעה מהירה לאחור למחסה מהאש העזה. תוך כדי נסיעה זו, שב אנדרש להכרה, ולנוכח מטחי היריות, ומתוך האינסטינקט החיילי שבו, קפץ מהטנק והסתער על חיילי האויב כשעוזי בידו. אנדרש נפגע שנית מאש נק”ל עזה, ונפל על מקומו.אבי כבר לא היה יכול לחוש לעזרתו, והוא פינה את הטנק וצוותו הפגוע לאחור.
על מעשהו זה והמשך לחימתו הוענק לרב”ט אבי גורן עיטור המופת.
עם ערב, הצליח טנק מהפלוגה להגיע חזרה לאזור, ולהביא את אנדרש זכרונו לברכה לנקודת האיסוף.
אנו, חבריך, חסרים אותך עד מאוד, היית הבטחה שלא מומשה – חכם, רגיש, סקרן.
ותוהים אנו, לאן עילוי שכזה יכול היה להגיע.
אנדרש
אנדרש נולד בבודפשט, הונגריה, להורים ניצולי השואה, שאיבדו את כל משפחתם באושוויץ.
בבודפשט היה תלמיד מצטיין, אהבתו וכשרונו למוזיקה הובילו אותו ללימודי פסנתר באקדמיה למוזיקה , ואף הופיע בקונצרטים בבית האופרה.
בגיל 9 עלה עם הוריו ארצה , לאשקלון. אביו, צבי, פתח מוסך, ואימו אליזבט, סייעה בניהול משרד המוסך.
אנדרש השתלב היטב בבית הספר היסודי “מצדה”, רכש חברים רבים, והצטיין בלימודיו.
אהבתו למוזיקה קיבלה בארץ תפנית כאשר הגיטרה והרוק התווספו לצד הפסנתר והמוזיקה הקלאסית.
אנדרש למד בעצמו לנגן בגיטרה, פיתח צורת נגינה יחודית משלו, ושלט בכלי באופן וירטואוזי.
בבית ספר התיכון “תגר”, למד אנדרש במגמה הריאלית, היה למצטיין במתמטיקה ופיזיקה, גם בלי שהשקיע בזה יותר מידי. חיבוריו הצטינו בהומור, ובסקרנות להתפתחויות הטכנולוגיות העתידיות.
אנדרש – תמיר, גבוה, בעל רעמת השיער השופעת, שמידי פעם הסיט אותה בתנועת-יד אופינית, מעיניו הצוחקות תמיד. תמיד היה מוקף חברים, נכון לעזור בשיעורי הבית, להשאיל בהפסקות את מחברתו לחבריו, לצאת לסרטים עם החבר’ה, ולבלות במסיבות שישי.
עם זאת, את חופשותיו , הקדיש אנדרש לעזרה במוסך המשפחתי, וכדרכו, הגיע למיומנות מקצועית מרשימה גם במכונאות.
במוזיקה, אהב אנדרש רוק מתקדם, היה מבלה לילות בהאזנה בטרנזיסטור המשפחתי ללהקות רוק חדשות ברחבי העולם, ומשגילה קטע שאהב, הקליט אותו, ולמד אותו עד ששלט בו בגיטרה שלו.
עד מהרה התקבצו סביבו חברים אוהבי מוזיקה, וביחד ניגנו לילות שלמים רוק מתקדם בהנהגתו של אנדרש, שהיה גם סולן הלהקה, בעל קול עמוק ומרשים.
במסיבת סיום התיכון ניגן אנדרש עם חבריו, מגוון רחב – בלוז כ- ‘summer time ‘ של גרשווין, רוק רך כ- ‘ללניה’ של דונובן וסגול כהה, ועד לרוק הכבד – ‘היי ג’ו ‘ של ג’ימי הנדריקס.
עם סיום התיכון התכוון אנדרש ללמוד פיזיקה גרעינית, ואף התקבל לעתודה האקדמית ללימודים בטכניון, לשמחתם של הוריו. אך הוא העדיף לדחות את הלימודים ולהתגייס לצבא עם חבריו, ליחידה קרבית.
אנדרש התגייס בנובמבר 1972, ושובץ לשיריון. לאחר טירונות ברפיח, לימודי מקצועות הטנק בג’וליס, שובץ אנדרש כתותחן טנק בגדוד 52, וירד לסיני לאימוני היחידה.
גם כאן כשרונו החברתי עזר להשתלבותו בפלוגה, נכונותו לעזור תמיד, ההומור והשנינות , קנו לו מקום מרכזי בין חיילי הפלוגה. באחת ממסיבות הגדוד הופיע אנדרש בשירה עם הגיטרה, בשיר שחיבר לאחת מבנות הגדוד – מלא, כדרכו, בהומור ציני .
בגמר האימון הבסיסי, ירד הגדוד לתפוש קו מבצעי בגזרת תעלת סואץ. הפלוגה התמקמה בתעוז נוצה על ציר המיתלה- הדרך הראשית המובילה מהתעלה אל לב סיני.
בתעוז, הזמן היה מצוי, הגיטרה ירדה לסיני, ואנדרש ניגן בה לילות ארוכים, כשהחבר’ה מצטופפים סביבו, ומצטרפים לשירה.
לפני יום כיפור, הגדוד בפיקודו של רב-סרן עמנואל סקל, נכנס לכוננות עליונה, אך הפיקוד הגבוה, מנע מהמג”ד להוציא את הפלוגות מהתעוזים ולהתפרס בעמדות בקרבת התעלה כדי לקדם ביעילות מתקפת אויב צפויה.
ביום כיפור , בשבת ה- 6 לאוקטובר, בשעה אחת וחמישים, החרידה צפירת היבבן את התעוז, לא היה ספק, האויב תוקף.
חיילי הפלוגה חשו במהירות לכלים, תחת הפצצה אוירית של מטוסי אויב שהגיחו לפתע בשמי סיני, ומיד פתחו בנסיעה מהירה לעבר התעלה. בהגיעם לעמדות נתקלו בערב רב של חי”ר מצרי, שהספיק כבר לחצות את התעלה, והציב חוליות נ”ט בשיפולי עמדות הטנקים.
מיד פרץ קרב עז, בו ירו הטנקים במקלעים ותותחים. חיילים מצרים רבים נפגעו, אך חוליות הנ”ט הפתיעו את הטנקים בעמדותיהם וכלים רבים נפגעו, ביניהם טנק המ”פ , ומפקד הפלוגה נפצע קשה ונהרג.
הטנק של אנדרש בפיקוד סג”מ חגי אלמגור, הגיע לעמדה בהצלחה, ופתח באש לעבר חיילי החי”ר המצרי. אנדרש אף ירה ופגע במטרות שמעבר לתעלה.
לאחר כשעה של לחימה אינטנסיבית ובלתי פוסקת, חש המ”מ חגי עם הטנק לחלץ נפגעים מטנק סמוך שנפגע. עם יציאתם מהעמדה לשטח הפתוח, נפגע הטנק בפגיעה ישירה בצריח, כנראה מטיל סאגר שנורה מעברו השני של התעלה.
הטען, “פקה” מלכסון, נהרג מיד, המ”מ חגי נפגע קשה בריאות ובידו. אנדרש נפגע, עצמת הפגיעה העיפה אותו ללא הכרה אל מחוץ לטנק. אבי גורן, נהג הטנק, נותר היחידי שלא נפגע, הוא איתר את אנדרש לפניו בשטח פתוח מוכה אש, מיד יצא מתא הנהג ורץ תחת האש לחלץ את אנדרש חזרה לטנק. אבי הניח אותו על הטנק, על הכנף, ומיהר לחלץ את הטנק בנסיעה מהירה לאחור למחסה מהאש העזה. תוך כדי נסיעה זו, שב אנדרש להכרה, ולנוכח מטחי היריות, ומתוך האינסטינקט החיילי שבו, קפץ מהטנק והסתער על חיילי האויב כשעוזי בידו. אנדרש נפגע שנית מאש נק”ל עזה, ונפל על מקומו.אבי כבר לא היה יכול לחוש לעזרתו, והוא פינה את הטנק וצוותו הפגוע לאחור.
על מעשהו זה והמשך לחימתו הוענק לרב”ט אבי גורן עיטור המופת.
עם ערב, הצליח טנק מהפלוגה להגיע חזרה לאזור, ולהביא את אנדרש זכרונו לברכה לנקודת האיסוף.
אנו, חבריך, חסרים אותך עד מאוד, היית הבטחה שלא מומשה – חכם, רגיש, סקרן.
ותוהים אנו, לאן עילוי שכזה יכול היה להגיע.
כתב – מוטי אליעזר .