רון ניסל -מאי 7th, 2011 at 01:00none
Comment author #21 on חברים מספרים על רן-חיים אליאב ז”ל by יד לנופלים | חטיבה 14
רן,
אני לא בא אל בית הקברות בבאר שבע, כמעט אף פעם לא.
לשמחתי מידי פעם אני פוגש את אבא ואמא, את דן ומשפחתו, בעיקר בשמחות משפחתיות.
האחיינית שלך והבת שלי התחברו לאחרונה בטיול של הנוער העובד.
זה נחמד.
אני זוכר אותך.
הייתי ילד אבל אני זוכר אותך.
אני זוכר בעיקר פעם אחת, אתה, במדים, בא לבקר אותי ואת גיל, בבית הספר היסודי שלנו.
כל כך שמחתי והייתי מלא גאווה.
חייל במדים ונשק וכומתה, בן דוד, בא לבקר אותי.
את זה אני זוכר ורואה מול עיני.
ומידי פעם, ללא קשר ליום הזכרון, אני רואה אותך.
אני לא מדגיש כל כך עליה לקבר.
לא שלך, לא של אחרים.
אני לא צריך את זה.
יש לי תמונות בראש.
רן,
אני לא בא אל בית הקברות בבאר שבע, כמעט אף פעם לא.
לשמחתי מידי פעם אני פוגש את אבא ואמא, את דן ומשפחתו, בעיקר בשמחות משפחתיות.
האחיינית שלך והבת שלי התחברו לאחרונה בטיול של הנוער העובד.
זה נחמד.
אני זוכר אותך.
הייתי ילד אבל אני זוכר אותך.
אני זוכר בעיקר פעם אחת, אתה, במדים, בא לבקר אותי ואת גיל, בבית הספר היסודי שלנו.
כל כך שמחתי והייתי מלא גאווה.
חייל במדים ונשק וכומתה, בן דוד, בא לבקר אותי.
את זה אני זוכר ורואה מול עיני.
ומידי פעם, ללא קשר ליום הזכרון, אני רואה אותך.
אני לא מדגיש כל כך עליה לקבר.
לא שלך, לא של אחרים.
אני לא צריך את זה.
יש לי תמונות בראש.
שם הזכרון.