סגן זאב מינדז’יגורסקי ז”ל

בן צ’רקה ומשה
נולד בבני ברק
ב- י”ב באלול תשי”ב, 3.9.1952
התגורר בבני ברק
התגייס בנובמבר 1970
שרת בחיל השריון
יחידה: בית הספר לשריון, מדור תותחנות
תפקיד: מפקד מחלקת טנקים
נפל בקרב
ב- כ”א בתשרי תשל”ד, 17.10.1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: “החווה הסינית” – צומת “טרטור”-“לכסיקון”
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: תל אביב – קרית שאול
הותיר: הורים ואח

בעל צל”ש הרמטכ”ל

זאב, בן צ’רקה ומשה, נולד ביום י”ב באלול תשי”ב (3.9.1952) בבני ברק. הוא למד בבית-הספר היסודי-דתי “מעלות” ובבית-הספר התיכון-דתי “בני ברק”, וכן היה חניך ומדריך בתנועת הנוער “בני עקיבא” וחובב ספורט נלהב, במיוחד בענף הכדורסל.

זאב גויס לצה”ל בראשית נובמבר 1970 והוצב לחיל השריון. לאחר סיום הטירונות השתלם בקורס מקצועות טנק (שם למד תותחנות טנקים), בקורס מפקדי טנקים, בקורס קצינים ובקורס קציני שריון. בכל הקורסים הוענקו לו ציונים גבוהים. על זאב, שנהגו לקרוא לו בשם מנדי, סיפר חברו ליחידה בני: “המשקע שהותיר בי זאבי טבוע בכל תחום ותחום בחיי, החל מההשכמה המשותפת בבוקר יום חורף, וכלה באכילת פלח אבטיח בלילות הקיץ החמים. אני, הגוי המושלם, התחלתי להניח תפילין יחד עם זאבי. רציתי לשאת חן בעיניו ולהבין את עומק אמונתו. זאבי היה חבר למופת. כאשר חלתה אמי, התעקש לתרום דם למענה. זה היה חלק מהשקפת עולמו האוהבת של זאבי. זאבי היה חלק בלתי נפרד ממני, וכשקרה ונסע לו לדרכו, הרגשתי כאילו חסר לי איבר בגופי. חיוך התמיד שלו, דברי העידוד שהיו מוכנים בפיו לשעת צרה, שלוות הנפש שלו ורצונו העז לעזור לחבריו. כל אלה מצטרפים לאישיות אחת ששמה זאבי. כמפקד, היה אהוב על חניכיו ועל מפקדיו, וזכה לטפס במהירות בסולם התפקידים. מחלקתו הגיעה להישגים הגבוהים ביותר בין שאר המחלקות, וזאת הודות לשעות הארוכות שהקדיש לאימונים. קרה פעם שחניך הדליק סיגריה בשעת המסדר. זאבי דרש ממנו לכבותה ולהתייצב ליד דלת משרדו. החניך, שהגיע לשם בפיק ברכים, כאשר כבר ידוע לו מה העונש הצפוי, זכה להטפת מוסר תקיפה וארוכה, ול…סיגריה. כזה היה זאבי מופת של מפקד, שמעולם לא שכח שהוא גם אדם”. סיפר עליו ידיד אחר, אפרים: “כמו כולם, גם זאביק שאף להיות הטוב בכולם. הוא רצה הכל להבין, הכל לדעת והכל לבצע על הצד הטוב ביותר. מזאביק “בעל הכיפה”, תמיד אפשר היה לקבל עזרה או מילת עידוד. בכל הזדמנות הוכיח זאביק שהוא קורץ מאותו החומר המיוחד העושה אדם לאדם, ובכל הזדמנות הוכיח כי האמון שניתן לו לא איכזב. זאביק היה תמיד הטוב מכולם”.

מלחמת יום הכיפורים מצאה אותו ואת יחידתו בחזית הדרום. ביום כ”א בתשרי תשל”ד (17.10.1973), נפגע הטנק שלו באזור “החווה הסינית”, וזאב נפל. הוא הובא למנוחת-עולמים בחלקה הצבאית של בית-העלמין בקרית-שאול.

על התנהגותו האמיצה במהלך הקרבות הוענק לו ציון לשבח מטעם הרמטכ”ל רב אלוף מרדכי גור. והרי תיאור המעשה:”עד יום ה-14 באוקטובר 1973 שימש סגן זאב מיאדזיגורסקי ז”ל כסמ”פ טנקים. בליל הפריצה של 15-16 באוקטובר 1973 לגדה המערבית של התעלה, נפגע תותח הטנק שסגן זאב מיאדזיגורסקי ז”ל פיקד עליו. למרות זאת המשיך להילחם מהטנק, כשהוא מפעיל מקלעים. בגמר הקרב התנדב להיכנס שנית לשטח הלחימה, שהיה עדיין מוכה באש האויב, וחילץ פצועים מהשטח. ב-17 באוקטובר 1973 עלה הטנק שלו על מוקש. על אף האש הארטילרית, שניתכה על המקום, ירד מהטנק כדי לבדוק אפשרות חילוצו. ואז נפגע ונפל. במעשיו אלה גילה סגן זאב מיאדזיגורסקי ז”ל אומץ לב ודבקות במשימה”. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: “זאב היה קצין שדבק במשימתו ואהב לעזור לכולם רע או חניך. בתקופת הקרבות החליף טנקים אחדים, ולמרות המאמץ העצום שהשקיע בארגון פלוגתו, לא ראיתי, ולו ברגעים הקשים ביותר, את זאב מסרב לעזור לחבר. אם בעצה ואם בעזרה פיסית. בקרבות הפריצה יצא עם תותח מפוצץ.
למרות זאת המשיך להילחם במקלעים שנותרו לו וגרם לאויב אבדות קשות”; כתב שר הביטחון דאז, משה דיין: “זאב הוגדר על ידי מפקדיו כקצין מסור, מוצלח, מוכשר ואהוב”. לזכרו תרמה המשפחה ספר תורה וארון קודש לבית כנסת בבני ברק.