סמ”ר גיאורגה (ג’ורג’) אברהם ז”ל

בן אלישבע ואלכסנדר
נולד ברומניה ב- טירגו-מורש
ב- י’ בסיון תשי”א, 14.6.1951
התגורר ברחובות
התגייס ב- 2.1.1972
שרת בחיל הרפואה ובחיל השריון
יחידה: חטיבה 14, גדוד סיור 87
תפקיד: חובש
נפל בקרב
ב- כ’ בתשרי תשל”ד, 16.10.1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: מצפון לציר “שיק”
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: רחובות
הותיר: הורים ואחות

גיאורגה (ג’ורג’, ג’ורי) בן אלישבע וד”ר אלכסנדר, נולד ביום י’ בסיון תשי”א (14.6.1951) בטירגו-מורש שברומניה ועלה ארצה עם משפחתו בשלהי שנת תש”ל (אוגוסט 1970). הוא למד בבית הספר היסודי ובבית- הספר התיכון בעיר הולדתו והיה תלמיד מצטיין בכל תקופת לימודיו, למרות דיכוי התקדמותם של התלמידים היהודים. בבחינות הכניסה לקראת לימודיו באוניברסיטה ברומניה, שעמד בהן לפני העלייה  זכה בציון מעולה. הישגיו היו מעולים בעיקר בלימודי הביולוגיה והאנטומיה. הוא היה חובב ספורט והצטיין בשחייה ובכדורסל. כמו-כן זכה בתחרויות שחייה והוענקו לו מדליות רבות ותעודות.
ג’ורג’ היה נעים-הליכות ואינטליגנטי. מטבעו היה עניו וצנוע, רציני בגישתו לחיים ומרבה להתבודד. אמנם, היה מתלבט הרבה, אך משהגיע להחלטה, ביצע אותה בנחישות ובקפדנות. הוא התכונן ללמוד רפואה באוניברסיטה והחל ללמוד במכינה לרפואת-שיניים של האוניברסיטה העברית בירושלים. אולם קשיי השפה ערמו מכשולים על דרכו והוא נרשם ללימודי הסטומטולוגיה במכון לרפואה ולרוקחות בעיר מולדתו, ברומניה, ואף קיבל שחרור מוקדם מן הצבא לצורך זה.

ג’ורג’ גויס לצה”ל בתחילת 1972. כיוון שלא רצה להינתק מתחום הרפואה, ביקש להיות חובש קרבי בחיל-הרפואה. מפקדו בחודשי הטירונות אמר עליו, שהוא היה דוגמה ומופת בהתנהגותו ובצייתנותו. לאחר הטירונות השתלם בקורס לחובשים קרביים והיה חניך מצטיין. מפקדו בקורס העיד עליו, שתמיד היה מוכן לעזור לזולתו. לאחר הפלת המטוס הלובי (ב-21.2.1973) עשה לילות כימים בהצלת חיי-אדם ובטיפול בניצולים, זכה להערכה מחבר הרופאים וזכה ב”אות השירות המבצעי”. ג’ורג’ השתדל שלא להדאיג את הוריו, הרבה לבקר בבית וסייע בחופשותיו בפרנסת המשפחה ככל שיכול.

ביום כ’ בתשרי תשל”ד (16.10.1973), נהרג ג’ורג’ בגזרה המרכזית, ליד ה”חווה הסינית” בעת היותו חובש ביחידת סיור בחיל-השריון. הוא התנדב לגדוד סיור, לשמש בו כחובש פלוגתי. ביום 15.10.1973 נשלחה הסיירת לטיהור השטח שנועד להקמת ראש הגשר. בשעת הסיור נפצע אחד הקצינים והוא טיפל בו תחת אש האויב תוך גילוי אומץ-לב. בבוקר ה-16 בחודש, כאשר הנגמ”ש שנסע בו חזר לעבר המפקדה, נהרגו ג’ורג’ וחבריו בפגיעה ישירה מנשק נ”ט. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין ברחובות. השאיר אחריו אב, אם ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל ראשון.

במכתב-התנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: “הוא היה חייל מצוין, חבר למופת, מכובד ואהוב על חבריו ועל מפקדיו”.