סגן גבי (גרשון) טפלי ז”ל

בן לילי ואלכסנדר
נולד בירושלים
ב- י”ח באב תשי”ג, 30.7.1953
התגורר בנהריה
התגייס ב- 3.11.1971
שרת בחיל השריון
יחידה: חטיבה 401, גדוד 79
תפקיד: מפקד מחלקת טנקים
נפל בקרב
ב- י”א בתשרי תשל”ד, 7.10.1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: ציר “לכסיקון” 251
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: נהריה
הותיר: הורים ואחות

גבי (גרשון), בן לילי ואלכסנדר, נולד ביום י”ח באב תשי”ג (30.7.1953) בירושלים. את לימודיו היסודיים סיים בבית-הספר “רמז” בנהריה. אחרי-כן סיים את לימודיו התיכוניים בבית-הספר הריאלי בחיפה, במסגרת הפנימייה הצבאית. גבי היה חבר בתנועת הנוער של הצופים בנהריה.
העיסוקים האהובים עליו ביותר היו הלימודים והמוסיקה, בהם מילא את כל זמנו. גבי אהב מאוד להאזין למוסיקה, אבל הקדיש יותר זמן לנגינה בפועל. הוא ניגן בפסנתר, באקורדיון ובתופים. למרות שהקדיש זמן רב לעיסוקים אלה, תמיד מצא פנאי לעזור לחבריו במשקי-העזר שלהם. מגיל צעיר שאף גבי ללמוד בפנימייה הצבאית ודרכו לעתיד הייתה ברורה לו.
כשהיה בן ארבע עשרה, עם סיום הלימודים בבית הספר היסודי, התגשמה שאיפתו והוא עבר ללמוד לימודים תיכוניים בפנימייה הצבאית, שם שולבו לימודים עיוניים רגילים עם הכשרה קדם-צבאית.

גבי גויס לצה”ל בראשית נובמבר 1971 בדרגת רב”ט בגלל היותו בוגר הפנימייה הצבאית. הוא הוצב בחיל השריון, והתקדם שם במהירות. לאחר הטירונות השתלם בקורס צניחה, בקורס למפקדי טנק “פאטון”, בקורס קצינים ובקורס קציני שריון. לאחר שעבר את הקורסים לקצינים בהצלחה, שירת תקופה מסוימת כמפקד מחלקה.

במלחמת יום הכיפורים השתתף גבי בקרבות הבלימה נגד המצרים בחזית סיני. בקרב שהתחולל ביום י”א בתשרי תשל”ד (7.10.1973) באזור “מצמד”, על ציר “לכסיקון”, נפגע גבי במארב נ”ט. לאחר כחודש נמסרה להוריו הודעה שהוא נעדר, ורק לאחר שלושה חדשים של תקוות וחששות, נודע שגבי נהרג. הוא הובא למנוחת עולמים בבית-העלמין הצבאי בנהריה. השאיר אחריו הורים ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סגן.

אימו מספרת: “אחד האיפיונים העיקריים של גבי היה אהבת אדם. שני ההורים שלו היו ניצולי שואה. הם יסדו משפחה אחרי מלחמת העולם השניה בארץ. גבי היה הבן היחיד.
גבי לא יכל להבין ולקבל שאין לו סבים וסבתות. הוא סבל מזה מאוד והחליט כבר כילד, שלילדים שלו יהו 2 סבים ו-2 סבתות, כמו שיש לחבר שלו ממול.
הוא ידע שאנו צריכים להיות חזקים כדי ששואה לא תקרה אף פעם. הוא נעשה באמת חזק, נעשה קצין ובמלחמה פיקד על 3 טנקים.
הילד שלי נתן את החיים. הוא לא הצליח להיות אבא כי הוא נהרג בגיל 20 ואני כבר לא אוכל להיות סבתא של הילדים שלו”.