רב”ט אליעזר-זליג שפכט ז”ל

בן צילה ויוסף
נולד ברמלה
ב- א’ באלול תשי”ד, 30.8.1954
התגייס ב- 5.2.1973
שרת בחיל השריון
יחידה: חטיבה 401, גדוד 79
תפקיד: לוחם חרמ”ש
נפצע בקרב
ב- 6.10.1973
במלחמת יום הכיפורים
תאריך פטירה: ט”ו בחשוון תשל”ד, 10.11.1973
מקום נפילה: קנטרה
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: נצרת עילית
הותיר: אב ואח

אליעזר, בן צילה ויוסף, נולד ביום א’ באלול תשי”ד (30.8.1954) ברמלה. הוא סיים את לימודיו היסודיים בבית-הספר “תבור” בנצרת-עלית, ואת לימודיו התיכוניים סיים בחווה החקלאית בעפולה. אליעזר עבר ילדות לא קלה, ורק הודות לבריאותו הטבעית ולחושיו הנבונים השכיל להתגבר על המכשולים בדרכו. בהיותו בן שנתיים עברו הוריו להתגורר בחיפה, אך לא לזמן רב. בגיל ארבע עברה משפחתו לעיירת הפיתוח, שהייתה חדשה אז, נצרת-עלית. בגיל שמונה עזבה אמו את הבית ושני הילדים, אליעזר ואחיו הגדול ממנו בשנתיים, נשארו ברשות האב. עזיבתה של האם השפיעה לא מעט על מהלך התפתחותו הנפשית והרוחנית. פעילותו החברתית הייתה ממילא מועטה בשל המצב החברתי באותם ימים בעיירה החדשה. את לימודיו התיכוניים החל בבית-הספר החקלאי בעפולה בתנאי פנימייה, והתקדם יפה מאוד. אך הלימודים בתחום החקלאות לא מצאו חן בעיניו. אליעזר רצה לעסוק בידיו המוכשרות בעבודה טכנית, בחשמלאות או במכוניות, ולכן החליט לעזוב את החווה החקלאית וללמוד בבית-הספר הטכני של חיל האוויר. אומנם ניתן לו הדבר, אך בגלל המשטר הנוקשה והסגור במתכונת צבאית שלא היה רגיל בה, ומשום הקשר החזק לאביו ורצונו להיות לידו, לא עמד בו הכוח להמשיך והוא חזר הביתה. המפנה בתקופה ההיא חל עם לימוד ההקשה בתופים. בתחום זה עשה חיל והדבר מילא אותו סיפוק שהיה זקוק לו כל כך. בעידוד אביו ואחיו נכנס כמתופף לתזמורת המקומית וביטחונו העצמי החל חוזר אליו.

אליעזר גויס לצה”ל בתחילת פברואר 1973 והוצב לחיל השריון. לאחר הטירונות ולאחר שהשתלם בקורס למקצועות הטנק, הוצב בתפקיד נהג טנק באחת מיחידות חיל השריון. השירות הצבאי סייע לו במציאת עצמו. הוא מצא עניין בתפקיד שהוטל עליו, אהב את הפעילות השגרתית ואת הפעילות המקצועית של חיל השריון, והיה לו טוב באתגרים החדשים שהועמדו בפניו. מצאה חן בעיניו במיוחד הצורה הצבאית של מתן טפיחה על השכם, תרתי משמע; כלומר, העידוד הרוחני על מעשיו החיוביים של הפרט בקבוצה, ושל הקבוצה כצוות מגובש. הוא מצא ידידים וחברים, שבגלל דעות משותפות ורקע דומה מצאו עניין איש באחיו. בחופשות שקיבל מן הצבא נהג לבוא אל אביו, שהיה קשור אליו מאוד, והיה מעודד אותו. תמיד חזר והדגיש שהכל יהיה בסדר, שיום אחד הוא, אליעזר, יעזור לאביו למצוא סיפוק בחייו – כמו שעזר לו אביו לגדול ולהתפתח, וסיפק לו את כל צרכיו. אליעזר לא ראה זאת כדבר המובן מאליו. וידע להעריך את העובדה, שאביו דואג לכל מחסורו ומעולם איננו עוזב אותו.

במלחמת יום הכיפורים השתתף אליעזר בקרבות נגד המצרים בסיני. במהלך הקרבות פרצה יחידתו והסתערה על מארב של חיילי אויב באזור תעלת סואץ. בקרב זה נפצע אנושות ונפטר בבית-החולים “אסף הרופא” ביום ט”ו במרחשון תשל”ד (10.11.1973). השאיר אחריו אב ואח.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: “במהלך הקרב דבק אליעזר במשימתו, תוך גילוי אומץ לב והקרבה”.