סמ”ר יוסף יחיא ז”ל

בן שרה וחיים
נולד בכסלון
ב- ט’ בשבט תשי”א, 16.1.1951
התגורר בנחלה
התגייס ב- 11.8.69
שרת בחיל השריון
יחידה: חטיבה 14, גדוד סיור 87
תפקיד: נהג טנק
נפל בקרב
ב- כ’ בתשרי תשל”ד, 16.10.1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: “החווה הסינית”- צומת “טרטור”- “לכסיקון”
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: ירושלים- הר הרצל
הותיר: אם, אחים ואחיות

יוסף, בן שרה וחיים ז”ל, נולד ביום ט’ בשבט תשי”א (16.1.1951) במעברת כסלון שבפרוזדור ירושלים. בהיותו בן שנתיים עבר יוסף עם משפחתו למושב נחלה שבחבל לכיש. את לימודיו היסודיים סיים בבית-הספר הממ”ד “יהודה הלוי” במרכז האזורי המשותף למושבי מנוחה, נחלה וסגולה. אחרי כן סיים את לימודיו התיכוניים ב”ישיבת בני עקיבא – נווה הרצוג” באשדוד.
יוסי, כפי שכינוהו בני משפחתו וחבריו, היה שומר מסורת כבר מראשית חינוכו. הוא דאג לקיים את כל המצוות והחוקים, והיה נאמן לאמונתו ולדרך שבחר לו בחייו. הוא ראה שלמות בדרך החיים לפי האמונה המלאה והכנה. הוא קיים בקפדנות את מצוות כיבוד אב ואם, היה מסור מאוד למשפחתו ודאג ככל אשר יכול להוריו ולאחיו. יוסי היה שקט ועדין נפש, צנוע ועניו, ויצא משלוותו רק שעה שדיבר בנושאים הקשורים ביהדות, במסורת ובאהבת המולדת. הוא אהב לשוחח עם ידידיו בנושאים אלה. תמיד הביע דעות מגובשות והשקפות איתנות, שכן דרכו בציונות, בהבנתה ובהגשמתה הייתה ברורה לו. בשעת ויכוח נוהג היה להאזין בתשומת לב לדברי הזולת, ולפתע היה מתפרץ ומרצה בלהט את השקפתו. הכל אהבו את יוסי, העריכו את תכונותיו ואת שלמותו עם עצמו ועם דרכו, וכל מי שפגש בו פעם חיפש תמיד את קרבתו.

יוסף גויס לצה”ל במחצית אוגוסט 1969 והוצב לחיל השריון. לאחר סיום הטירונות ולאחר שהשתלם בקורס למקצועות טנק “פאטון” הוצב בתפקיד נהג טנק ביחידת שריון. בקורס היה חניך מצטיין, והודות למאמצים הרבים שהשקיע ולנכונות הרבה שגילה, זכה בביקור בכנסת. בתקופת מלחמת ההתשה היה יוסי עדיין בשירות סדיר, והוא נטל חלק פעיל במלחמה באזור סיני. לאחר שהשתחרר מהשירות הסדיר חזר יוסי למושב מגוריו, נחלה, ועבד במשק המשפחתי ולפרקים היה נקרא לתקופות של שירות מילואים פעיל. אביו נפטר עוד כשהיה חייל בשירות סדיר והוא הפך למפרנס העיקרי של משפחתו. יוסי שיקם את המשק ועבד בחקלאות במסירות רבה. במאמצים רבים ובהשקעת כל כוחו ומרצו בעבודה היום-יומית המפרכת, הצליח לפרנס את המשפחה בכבוד. הוא חיפש – ומצא – גם עבודות נוספות על העבודה במשק המשפחתי, הצליח למצוא זמן לכך על חשבון בילוייו, כל זאת כדי להבטיח את כל צורכיהם של אחיו. הוא הבין היטב את גודל המעמסה שנטל על עצמו ועמד בהצלחה בקשיים הרבים שהוטלו עליו.
בזכות בגרותו, מסירותו וכוח רצונו העז עלה בידו להתגבר על כל המכשולים והקשיים ולהיות עמוד התווך בחיי המשפחה ובעולמה. יחד עם זאת לא שכח יוסי מעולם שאמו היא אם הבית והמשפחה ונהג בה כבוד רב. על כל דבר ביקש רשות מאמו והעניק לה הרגשה שהיא עומדת בראש המשפחה והיא הדמות השלטת בבית.

במלחמת יום הכיפורים השתתף יוסי בקרבות הבלימה והפריצה נגד המצרים בחזית סיני. ביום י”ט בתשרי תשל”ד (15.10.1973) נפגע יוסף ונהרג במהלך קרב ההבקעה לכיבוש ראש- גשר ב”חווה הסינית” בגזרה המרכזית של תעלת סואץ. כשבועיים אחרי-כן נמסרה למשפחתו הודעה שהוא נעדר. רק לאחר חודשיים של תקוות, חששות וכאב נמסרה למשפחה הודעה שיוסי נחשב חלל שמקום קבורתו לא נודע. גופתו של יוסי נמצאה כחצי שנה לאחר נפילתו והוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בהר- הרצל. השאיר אחריו אם, אחים ואחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל-ראשון.