סמל נתן וילר ז”ל

בן ברוריה וצבי
נולד בפתח תקוה
ב- כ”ב בניסן תש”ו, 23.4.1946
התגייס ב- 25.7.1963
שרת בחיל השריון
יחידה: חטיבה 14, יחידה 88
תפקיד: משק חרמ”ש
נפל בקרב
ב- כ”ג בתשרי תשל”ד, 19.10.1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: מתחם “אורחה”
באזור מצרים – הגדה המערבית
מקום קבורה: פתח תקוה- סגולה
הותיר: אשה, בן, בת, אם ואחות

נולד ביום כ”ב ניסן תש”ו (23/4/46) בקרית מטלון בפ”ת. למד בבי”ס “נצח ישראל” ואח”כ בישיבה החקלאית בכפר הרוא”ה. נמנה עם חברי תנועת “בני עקיבא”. למרות אהבתו לטבע ולחקלאות, עזב את הישיבה החקלאית ופנה ללימודי החשמל בבי”ס אורט ת”א והצטיין בהם.

ביולי 1963 גוייס לצה”ל והתנדב לנחל מוצנח במסגרת גרעין הנחל בעין צורים. השתלם בקורס רגמים ובקורס מ”כים. לאחר שיחרורו מהשירות הסדיר החל לעבוד כחשמלאי תעשייתי ובהמשך התקבל לעבוד בתעשייה האוירית. נתן היה דייקן בעבודתו ותמיד ידע לשפר ולייעל ועל כך זכה בפרסי ייעול, שבח והערכה מטעם הממונים עליו.
בשנת 67′ השתתף עם הצנחנים בקרבות לשחרור ירושלים ונפצע קל. בטרם החלים, עזב את בית החולים ועלה עם יחידתו להלחם בקרבות רמת הגולן. על פעולתו זו הוענק לו אות מלחמת ששת הימים.
בשנת 68′ נשא לאשה את חברתו דרורה ובמרוצת השנים נולדו ילדיהם ניר ומיכל. “נתן דבק במשימות המוטלות עליו ומפעם בו רצון עז לסייע לחבריו”.

כשפרצה מלחמת יום הכיפורים, בטרם נקרא להתגייס, מיהר להתייצב ביחידתו, משם נשלח לחזית בסיני.
השתתף בקרבות הבלימה והפריצה נגד המצרים ובקרב שהתחולל ב- 19.10.73 במוצב “אורחה”, על הגדה המערבית של תעלת סואץ, נפצע נתן קשה ברגלו ובראשו. מאחר שהפגיעה בראשו היתה פנימית, לא ראה את חומרת פגיעתו והציע לפנות פצועים אחרים לפניו. נתן מת מפצעיו למחרת היום תוך פינויו מהשטח…
הובא למנוחת עולמים בבית העלמין שבפתח-תקוה.
השאיר אחריו אשה בן ובת, אם ואחות.
לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל.

במכתב תנחומים למשפחתו, כתב מפקדו: “נתן האדם והלוחם, היה משכמו ומעלה מכל חבריו”.