סמל ג’רלד ברגמן ז”ל

בן רוז ורוברט
נולד בארה”ב
ב- ג’ בשבט תש”ח, 16.12.1947
התגורר בגניגר
התגייס ב- 29.10.1967
שרת בחיל השריון
יחידה: חטיבה 600, גדוד 407
תפקיד: טען-קשר טנק
נפל בקרב
ב- כ’ בתשרי תשל”ד, 16.10.1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: “החווה הסינית” – צומת “טרטור” – “לכסיקון”
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: קיבוץ גניגר
הותיר: אישה ובת, הורים, אחות ואח

ג’רלד (ג’רי), בן רוז ורוברט, נולד ביום ג’ בשבט תש”ח (16.12.1947) בעיר וושינגטון שבארצות-הברית. בשנת 1961 הגיע ארצה עם אמו, אחותו ואחיו הצעיר. אחרי שעשו שנתיים בארץ חזרה המשפחה לארצות-הברית וג’רי נשאר בקיבוץ גניגר. ג’רי נקלט במשפחה במשק במהירות מפתיעה, התגבר על קשיי השפה והסתגל לחברת הילדים. אמנם לא תמיד חשב במושגים המקובלים בקיבוץ, היה עצמאי מאוד ולעתים גם שונה, אך מעולם לא היה נושא לזלזול או לרחמים, כפי שקורה לא אחת לילדי-חוץ בקיבוצים. הוא התקשר במהירות לחברה ולמשק, ראה בהם את ביתו ולא רצה לחיות אלא שם. לאחר שסיים את לימודיו בבית-הספר היסודי הלך ללמוד בבית-הספר המקצועי באפיקים. כשנסע לארצות-הברית לביקור אצל משפחתו, התהלך כל הימים מלא געגועים ודאגה לחברתו מרים וקצרה רוחו לשוב אליה. ואמנם שב לגניגר ימים מספר לפני המועד שנקבע לשובו, באומרו: “פשוט נמאס לי ולא יכולתי להישאר יותר, לכן שבתי”. לפני שגויס לצה”ל עשה שנה בקיבוץ גונן והתמסר שם לגידול בקר.

ג’רי גויס לצה”ל בסוף אוקטובר 1967, עבר את האימון הבסיסי במסגרת הנח”ל. הוצב לבית-הספר לשריון וסיים קורס מקצועות שריון וקורס מדריכים. בתחילת מרס 1970 הוענקה לג’רי חופשה מיוחדת והוא נשא לאישה את מרים חברתו למשק. לאחר שובו לצבא עבר קורס מש”קי קשר שריון בציון גבוה. במסמכי השחרור כתב עליו מפקדו: “חייל אחראי ומסור, מילא תפקידו לשביעות רצונם המלאה של מפקדיו”. בסוף אוקטובר 1970 שוחרר ג’רי מצה”ל וחזר הביתה לגניגר. ג’רי היה פעיל מאוד בתחום הכדורסל, התייחס ברצינות רבה לספורט זה והקדיש לו את כל זמנו הפנוי. כן היה בוגר “מכון וינגייט”. בני מחזורו רחשו לו הערצה בשל הצטיינותו בספורט. הוא אימן את קבוצת הכדורסל “הפועל” יזרעאל ובעונת המשחקים של שנת 73-1972, הביא את קבוצתו לזכייה באליפות הליגה לנוער.
בשנת 1973 נסע לביקור אצל משפחתו בניו-יורק, בלוויית רעייתו ובתו התינוקת. באחת השיחות עם אמו, ישבו ודנו עד שעות הבוקר הקטנות על הדרך שיבחר לו לעתיד. הוא דיבר בהתלהבות על שני נושאים: כדורסל וגידול בקר וביקש את עצת אמו במה לבחור, שכן שניהם היו חשובים בעיניו. באותה תקופה בניו-יורק הרבה להתבונן במשחקים האולימפיים בכדורסל, בכוונה ללמוד שיטות משחק חדשות, כדי לסגלן לנבחרת שלו בגניגר.

כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים יצא ג’רי ליחידתו שהוצבה בסיני. בקרב על “החווה הסינית” ביום כ’ בתשרי תשל”ד (16.10.1973) באבטחת ראש הגשר לגדה המערבית, נהרג ג’רי מפגיעת כדור. הוא עמד כשמחצית גופו חשופה בצריח המפקד, כשסייע לפקד על הטנק, שמפקדו נהרג בלילה הקודם. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית- העלמין בגניגר. השאיר אחריו אישה ובת, הורים, אחות ואח. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל.

מפקדו כתב עליו: “ג’רלד שירת ביחידת שריון בתפקיד טען-קשר בטנק והצטיין במילוי תפקידו בתחושת אחריות. במסירות ובאומץ לב עילאיים. ג’רלד לחם בקרב הפריצה הנועז והאכזרי אשר נועד להעביר את המלחמה לגדת התעלה המערבית ולהכריע את הצבא המצרי. בקרב זה נע עם צוותו בראש כוחות הפריצה, אשר פלסו את הדרך לכוחותינו שצלחו מאחוריהם ואשר אפשרו את הכרעת הצבא המצרי. בקרב זה נפל – – – בנכם בלט בכושרו המקצועי, באחריותו ובמסירותו לתפקידו ולצוות הטנק כולו”; שר הבטחון דאז משה דיין, כתב במכתבו אל הוריו של ג’רלד: “ג’רלד היה חייל מסור ונאמן. היה אהוד על כל מי שהכירו”.
קיבוץ גניגר הוציא לאור חוברת לזכרו.