סמ”ר נפתלי סידרר ז”ל

בן חיה ודב
נולד במשמר השרון
ב- כ”ז באדר תש”ט, 25.3.1949
התגורר במשמר השרון
התגייס ב- 15.11.1967
שרת בחיל השריון
יחידה: חטיבה 600, גדוד 407
תפקיד: נהג טנק
נפל בקרב
ב- י”ט בתשרי תשל”ד, 15.10.1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: “החווה הסינית” – צומת “טרטור” – “לכסיקון”
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: משמר השרון
הותיר: הורים ואחות

נפתלי, בן חיה ודב, נולד ביום כ”ז באדר תש”ט (25.3.1949), בקיבוץ משמר-השרון. הוא למד בבית-הספר היסודי במשמר-השרון ואחרי-כן סיים את לימודיו בבית-הספר התיכון בגבעת-חיים איחוד. נפתלי, שהיה ידוע בכינויו תלי, היה תלמיד שקדן, שהצטיין בעיקר במקצועות הריאליים. חבריו לכיתה מעידים עליו, שהיה הטוב ביניהם במקצועות המתמטיקה, הפיסיקה והכימיה. בכל פעם שנתקלו בבעיה היה נפתלי מוצא את הדרך לפיתרון. בכיתה היה נפתלי נער שקט וצנוע, אך כשנדרש היה אומר את דברו בקול שקט, וכל מלה ומלה שיצאה מפיו הייתה מחושבת ושקולה. הוא ניחן בסבלנות רבה והקדיש זמן רב כדי לסייע לחבריו גם בבית-הספר וגם בפעילות חברתית.

נפתלי גויס לצה”ל במחצית נובמבר 1967 והחל את דרכו הצבאית בחיל האוויר, בקורס טיס. הוא הספיק ליהנות מחווית הטיסה, אך לא סיים את הקורס והועבר לשרת בחיל השריון. הוא הוכשר לשמש כאיש צוות טנק ואחרי תקופת שירות ביחידת טנקים בסיני, סיים בהצלחה קורס למדריכים והועבר לבית-הספר לשריון כמדריך בקורסים להכשרת שריונאים. כמדריך יכול היה נפתלי לנצל את כישוריו הטכניים. הוא היה איש מקצוע מעולה, הכיר את הטנק על בוריו והצליח להקנות מהידע הרב שלו לחניכיו. תלי היה מדריך קפדן שדרש ביצוע מושלם של פקודות הצבא, אך יחד עם זאת סלד מגינוני משמעת והיה ידיד טוב לפקודיו, הבין ללבם ועשה למענם ככל יכולתו. במחצית נובמבר 1970 שוחרר מהשירות הסדיר והוצב ביחידת מילואים של חיל השריון. ביחידה זו היה נקרא לתקופות של שירות מילואים ועמה גם לחם בקרבות מלחמת ההתשה. אחרי שסיים את שירותו בצה”ל ביקש נפתלי לצאת ללימודים אקדמיים. החלטתו הייתה נחושה והוא עמד על דעתו, עד שהקיבוץ החליט לאשר לו את היציאה ללימודים. הוא למד בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון בחיפה. בהיותו בבית בקיבוץ, עבד בחשמליה והצטיין במיומנות רבה, בכושר אלתור וביכולת המצאה. גם חדרו בקיבוץ היה מלא המצאות וחידושים, שעוררו את סקרנותם ואת התפעלותם של חבריו בקיבוץ. בכל מקום שנדרשו יכולת טכנית וזריזות-ידיים שם נמצא נפתלי, כשהוא שוקד על לימוד מבנהו של מכשיר פגום ומוצא את הדרך לתקנו ולשפרו. הוא היה פעיל בחיי החברה במשק, היה חבר בחטיבת הנוער של איחוד הקבוצות והקיבוצים והיה ספורטאי מצטיין, שנמנה עם סגל קבוצת הכדורסל של משמר-השרון. תלי היה בעל חוש הומור משובב וכישרון רב בכתיבת מערכונים ופיליטונים, שהעידו לא רק על חוש ההומור, אלא גם על יכולת למתוח ביקורת רצינית ברוח קלה ומבדרת. חבריו למשק מתארים אותו כאדם שקט ומסודר, איש המעשה, שהיה מעוגן היטב במציאות.
רק מתי מעט הכירו את נפתלי האחר ִ האדם בעל הנפש הרגישה והאוהבת. הוא וחברתו דורית בנו עולם שהיה מלא חום ואהבה, עולם של רגשות ומאוויים שאך מעטים הצליחו לעמוד על טיבו. דמותו הרגישה והאוהבת מתגלית בין השיטין של מכתביו הרבים, ששלח לחברתו ולבני משפחתו. באחד מן המכתבים, שנשלח לחברתו בעצם ימי הלחימה בסיני, מופיע משפט המייחד את אופיו ואת גישתו של נפתלי: “החיים יותר מדי יפים בשביל שנבזבז אותם פה”.

במלחמת יום הכיפורים השתתפה יחידתו בקרבות הבלימה וההבקעה נגד המצרים בסיני. בליל ה- 15-16.10.1973 (אור ליום כ’ בתשרי תשל”ד) השתתף תלי בקרב הפריצה ל”חווה הסינית”, שהיה קשה ומר וכוחותינו סבלו בו נפגעים רבים. בקרב זה נהרג גם תלי; ובאותו יום, במרחק קצר ממקום נפילתו, נפל גם אחיו אשר.
בעיתון “ידיעות אחרונות” סופר על לחימתו של נפתלי: “באותן שעות ממש לחם אחיו, סגן אשר, בטנק שלו. הם לא ידעו כי קרובים הם איש אל אחיו. הם לא ידעו כי מעבר לדיונות אורב לשניהם המוות. נפתלי נהרג ב”חווה הסינית”. שני אחים, אותו גורל. נפתלי הוכרז כנעדר. חוליות המחפשים, שיצאו אל מעבר לקווים אחרי המלחמה, מצאו את גופתו. רק באחרונה הוא זוהה”. נפתלי ואשר הובאו למנוחת-עולמים בבית-העלמין במשמר-השרון. נפתלי השאיר אחריו הורים ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל-ראשון.

חבריו לקיבוץ הוציאו לאור לזכרו חוברת ובה מדברי חברים ללימודים, לעבודה ולנשק על דמותו.