סגן דב (דב’לה) גרנק ז”ל

בן חנה ויוסף
נולד בליאון, צרפת
ב- כ”ד בחשון תש”ט, 26.11.1948
התגייס במחצית נובמבר 1967
שרת בחיל השריון
יחידה: חטיבה 600, גדוד 407
תפקיד: קמב”ץ
נפל בקרב
ב- י”ב בתשרי תשל”ד,  8.10.1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: רכס “חמדיה”
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: קרית שאול
הותיר: אשה ושתי בנות, אב, אם, שתי אחיות ואח

דב (דב’לה), בן חנה ויוסף, נולד ביום כ”ד בחשון תש”ט (26.11.1948), בליאון שבצרפת. כשהיה בן שלוש שנים עברה משפחתו להתגורר במונטיוידיאו שבאורוגוואי. שם התחנך בבית-הספר היסודי, ובשעות אחר הצהרים למד לימודי קודש בקהילה היהודית. מגיל צעיר היה חבר בתנועת הנוער “בני עקיבא”, שם הלכה ועמקה אהבתו לארץ ישראל, וכשהיה בן שתים-עשרה הבטיחו לו הוריו, שלאחר בר המצווה שלו ישלחו אותו ללמוד בארץ. בשנת תשכ”ב, והוא בן שלוש עשרה בלבד, עלה לבדו על אוניה ושלושה שבועות עשה דרכו לארץ. הוא התחיל ללמוד בישיבת “אור-עציון” שבנחל לכיש, והמשיך בישיבת “בני-עקיבא” שבחדרה. בחופשותיו נסע לקרובי-משפחה בבני-ברק, אשר ארחוהו כבן. בישיבת “בני עקיבא”, היה פעיל מאוד וגם עזר להקים את סניף תנועת “בני עקיבא” בחדרה. משסיים את חוק לימודיו, החליט ללמוד תורה בישיבה גבוהה, הצטרף לישיבת “בית התלמוד” בירושלים ולמד בה שנה שלמה, עד שעלו הוריו לארץ.

דב גויס לצה”ל במחצית נובמבר 1967 והוצב בחיל השריון. במסגרת שירותו עבר קורס מש”קי-חרמ”ש, קורס מ”כים חרמ”ש וקורס קציני חי”ר – כל אלה בציונים מעולים. חוות-דעת מפקדיו עליו הייתה: “קצין מעולה, בעל יכולת, מסור ואחראי ביותר. מבצע משימותיו למופת, לויאלי ובעל יוזמה”. משסיים את קורס הקצינים נשלח לאזור תעלת סואץ בעיצומה של מלחמת ההתשה. מפקדיו, שהכירו בכשרונותיו, מינו אותו לסגן מפקד פלוגת חרמ”ש בגזרה המרכזית של התעלה. כעבור זמן מונה למפקד הפלוגה. הוא ניחן ברוח איתנה וביכולת לעמוד בפני לחצים בעת הקרבות וההפצצות, וגם ידע לעודד את פקודיו להחדיר בהם ביטחון ואמונה. במשך כל תקופת שירותו, דבק דב’לה במצוות והמשיך ללמוד תורה בעצמו.

במחצית נובמבר 1970, משסיים את שירות החובה נשא לאישה את חברתו זהבה, ובמרוצת השנים נולדו להם שתי בנות – עדית וחגית. הוא עבד כעמיל-מכס בחברת סרטים בגבעתיים וזכה להערכת הממונים עליו. במסגרת שירות המילואים ניסו לשכנעו שיעבור קורס מ”פים, אך דב’לה העדיף להישאר במחיצת משפחתו. הוא היה אבא “משוגע” לבנותיו, כפי שספרו מיודעיו, ובעל אוהב לאשתו. לאחר הרבה שכנוע והפצרות נעתר דב’לה, עבר קורס מ”פים בציון גבוה וסיימו כשבוע לפני שפרצה המלחמה. במלחמת יום הכיפורים שירת כקמב”ץ בחזית הדרום. ביום י”ב בתשרי תשל”ד(8.10.1973), באחד מקרבות הבלימה הקשים שהתחוללו בסיני, נפגע דב’לה ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקרית-שאול. השאיר אחריו אישה ושתי בנות, אב, אם, שתי אחיות ואח. במכתב תנחומים למשפחה כתב מפקדו: “דב’לה הצטיין במסירות ובאחריות. הוא מילא ביחידתו תפקיד מרכזי ואחראי, כקצין מבצעים. במשך כל שלבי הגיוס וההתארגנות של היחידה, מילא תפקיד מכריע בסיוע ועזר למפקדת היחידה, ועם הירידה לחזית התייצב על טנק בראשה;” במכתב שר-הביטחון למשפחה נאמר: “דב הוגדר כקצין מעולה, בעל יכולת, מסור, אחראי, בעל יוזמה ומצטיין בפעילות מבצעית”.