רב”ט דורון-צבי (אוני) לוי ז”ל

בן רחל וישראל
נולד ברחובות
ב- י”ז בטבת תשי”ב, 15.1.1952
התגייס ב- 26.10.1969
שרת בחיל הרפואה ובחיל השריון
יחידה: חטיבה 14, גדוד סיור 87
תפקיד: חובש
נפל בקרב
ב- כ”ב בתשרי תשל”ד, 18.10.1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: מצפון לציר “שיק”
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: רחובות
הותיר: אשה, הורים ואחות

דורון-צבי (אוני), בן רחל וישראל, נולד בחודש טבת תשי”ב (15.1.1952) ברחובות. הוא למד בעיר הולדתו בבית-הספר היסודי ד’ על-שם יבניאלי, ואחרי – כן המשיך בלימודיו בבית-הספר התיכון-מקצועי “אורט”. דורון היה תלמיד חרוץ וממושמע. הקפיד על הכנת שיעוריו והיה אהוב על מוריו ועל חבריו. הוא הרבה לקרוא וסגנון כתיבתו היה נאה; הדברים שכתב על חיים ויצמן, נבחרו להיקרא באוזני אלמנת הנשיא הראשון ביום השנה למותו. חובב ספורט היה. הרבה בפעילות גופנית; נלהב למשחק הכדורסל ולשחייה ואהב לרכב על סוסים. דורון היה חברותי מאוד וקל להתיידד. אוהב חברה, מכניס אורחים ונוח לבריות. מטבעו היה סלחן ומתרחק מריב וממדון. תמיד מוכן היה לעזור לזולת אפילו היה הדבר כרוך באי-נוחות. היה לו חוש הומור, ולעתים נהג להתבדח ולעשות מעשי קונדס. הכל הכירו אותו כדובר אמת ועומד בדיבורו, אדם גלוי, ישר ובעל מצפון, ורגיש מאוד למעשי עוול.
הוא לא היה בררן, אהב את הפשטות והיה שמח בחלקו.

דורון גויס לצה”ל בסוף אוקטובר 1969 והתנדב לשרת בנח”ל המוצנח, במסגרת גרעין הנח”ל שעשה בהיאחזות בגלגל. לאחר הטירונות השתלם בקורס צניחה ובקורס לחובשים קרביים. הוא היה חייל טוב, אחראי ומסור לתפקידו. אהוב היה על מפקדיו ולחבריו שימש דוגמה במזגו הטוב, בהתנהגותו, בצייתנותו ובסבילותו. על חלקו בפעילות מבצעית הוענק לו “אות השירות המבצעי”. הוא השתדל שלא להדאיג את הוריו, ובמכתבים שהקפיד לכתוב הביתה לא סיפר דבר על האימונים הקשים והמפרכים, כדי שלא לצערם. שבועיים לפני שפרצה מלחמת יום הכיפורים נשא דורון-צבי לאישה את חברתו דייזי, ועמד להקים עמה בית בישראל. הוא אהב מאוד את בני משפחתו, היה בן נאמן ומסור להוריו ורכש להם כבוד רב.

כשפרצה המלחמה גויס דורון ונשלח עם יחידתו לחזית בסיני. שם השתתף בקרבות הבלימה והפריצה נגד המצרים. ביום כ”ב בתשרי תשל”ד, בחג שמחת תורה (18.10.1973), נפל דורון בקרב ליד “החווה הסינית”. בעת הפריצה לביסוס ראש הגשר על הגדה המזרחית, נפגע הנגמ”ש שלו והוא נהרג במקום. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין ברחובות. השאיר אחריו אישה, אב, אם ואחות.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: “במעשיו ובכושר התמדתו במלחמה ארוכה זו שימש לנו, לחבריו, מקור כח. דורון היה אהוב על כולנו, מפקדים וחברים כאחד”. יחידתו הוציאה לאור חוברת לזכר אנשיה שנפלו במלחמה, ודורון בתוכם.