סגן ארז לבנון ז”ל

בן שמחה ובניהו
נולד בקיבוץ גדות
ב- ט”ז בתשרי תשי”ב, 16.10.1951
התגורר בפלמחים
התגייס ב- 6.11.70
שרת בחיל השריון
יחידה: חטיבה 14, גדוד 52
תפקיד: מפקד מחלקה
נפל בקרב
ב- י’ בתשרי תשל”ד, 6.10.1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: מצפון לכפר
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: ראשון לציון
הותיר: הורים אח ואחות

ארז, בן שמחה ובניהו, נולד ביום ט”ז בתשרי תשי”ב (16.10.1951) בקיבוץ גדות. כיוון שהיה הילד היחיד במשק, כשהיה בן שנה, עזבו הוריו את הקיבוץ ועברו לקיבוץ פלמחים. שם למד בבית-הספר היסודי ובתיכון. ארז היה תלמיד טוב. מורתו מספרת עליו כי “הצטיין בלימודיו, בלי האמביציה להתבלט יותר מדי ובהרבה – הרבה חן”. הוא הקדיש ללימוד זמן רב ומאמץ.
עיקר עניינו היה בנפש האדם, באופיו ובמנהגיו. בשנת לימודיו האחרונה כתב חיבור גדול, שנושאו “החינוך בשואה”. הוא התכונן ללמוד פסיכולוגיה באוניברסיטה.
היו לו לארז כמה וכמה תחביבים. עוד בימים שהיה בגן הילדים למד לשחק בשחמט ומאז נמשך לבו למשחק והוא התמיד ואף העמיק בו. הוא נמנה עם חברי מועדון השחמט בראשון לציון, ומאז מלאו לו שתים-עשרה שנה שיחק בנבחרת הנוער של ראשון לציון, ליד הלוח השני. סגנונו היה תחבולני מאוד ורב הקרבה. חיבתו לשחמט היתה גדולה מאוד. גם בימי שירותו בצבא נשא עמו תמיד קופסת כלי שחמט, ובכל הזדמנות שנקרתה לו שיחק בתחרויות סימולטניות ובמשחקים סמויים.
ארז אהב את הים. הוא נמנה עם חברי החוג לימאות בפלמחים ולקראת סיום הלימודים בחוג השתתף בהפלגת לימודים לאיי יוון, ובשדות-ים השתלם בקורס למפקדי סירות. הוא אהב מוסיקה והעריץ את שיריה של חווה אלברשטיין. כן אהב מאוד בעלי-חיים והיה לו כלב שטיפל בו במסירות רבה.
ארז היה עצמאי בדעותיו, בעל תושייה, נבון ובעל רצון עז. פעם אמר לחברו: “אני מוכן לרעוב ללחם, לישון על ספסל ובלבד שאצור בעצמי את צורתם של חיי”. על אף היותו תכליתי וענייני, הייתה חבויה בו, מתחת לכסות זו, נשמה פיוטית של קורא – שירים – בסתר, ובערה בו תשוקה עזה להתנסות בחוויות מיוחדות, לחוש אותן ולמצותן עד תומן. היה לו חוש הומור. הוא הירבה להתבדח ולחייך ולעתים גם עשה מעשי שובבות ותעלולי קונדסות. היתה בו מידה קלה של יהירות, שנבעה מביטחון עצמי ומיכולת מנהיגות. הוא אהב מאוד את בני משפחתו ורחש להוריו כבוד רב.

ארז גויס לצה”ל בתחילת נובמבר 1970. לאחר הטירונות החל את שרותו כחניך מצליח בקורס טיס, אך באחת הבדיקות השגרתיות נתגלה פגם קל בבריאותו. הוא נאלץ להפסיק את השתתפותו בקורס, והתנדב לחיל השריון. הוא השתלם בקורס למקצועות טנק “פטון”, בקורס למפקדי טנקים, בקורס בסיסי לקצינים ובקורס לקציני שריון. אחד ממפקדיו כתב עליו בחוות-דעתו: “קצין צעיר בעל ביטחון עצמי רב”.

במלחמת יום הכיפורים השתתף ארז בקרבות הבלימה נגד המצרים בגזרה הדרומית. שעל גדות תעלת סואץ. ביום י’ בתשרי תשל”ד (6.10.1973) נפל ארז בקרב מצפון למוצב “כפר”. הוא נפצע בחזהו מאש נ”ט חזקה, שירו חיילי חי”ר מצרים, שצלחו את התעלה, ובדרך לתאג”ד מת מפצעיו.
הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בראשון לציון. השאיר אחריו אב, אם, אח ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סגן.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: “ארז היה קצין מצטיין, שקט ואחראי והוביל את חייליו בהשקט ובבטחה”. מדי שנה בחג הסוכות, ביום הולדתו של ארז, נערכת לזכרו אליפות שחמט של ילדי בתי-הספר; קיבוץ גדות נטע לזכרו חורשה ובה עשרים ושניים ארזים, כמספר שנותיו של ארז בנופלו; הוריו וקיבוצו הוציאו לאור חוברת לזכרו ובה דברים על דמותו, מכתבים, דברי שיר ותצלומים.