רב”ט חנוך (הניך) פיינשטיין ז”ל

בן מרים ומרקו
נולד ברומניה
ב- כ”ד בחשוון תשי”ד, 2.11.1953
התגייס ב- 5.11.1972
שרת בחיל השריון
יחידה: מפקדת חטיבה 14
תפקיד: לוחם חרמ”ש
נפל בקרב
ב- י”א בתשרי תשל”ד, 7.10.1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: תעוז “טלויזיה”
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: תל אביב- קרית שאול
הותיר: אם ואח

חנוך, בן מרים ומרקו, נולד ביום כ”ד בחשון תשי”ד (2.11.1953) בדרבן שברומניה, ועלה ארצה עם משפחתו בשנת 1963. הוא למד בבית-ספר יסודי ברומניה ובארץ למד בבתי-הספר “ביאליק” בעכו, “גורדון” ו”הערבה” בחולון ובבית-הספר בקיבוץ גלעד. אחרי-כן המשיך את לימודיו בבית-הספר התיכון-אזורי בעמק המערבי, הגיע שם לסיום כיתה י”א במגמה הריאלית, ונבחן בבחינות בגרות אקסטרניות במסגרת בית-הספר “מישל”ב”. חנוך היה תלמיד מצטיין. עוד בילדותו ברומניה זכה בבית-הספר בעניבה האדומה, המוענקת לתלמיד המצטיין בכיתתו. לאחר שעלתה משפחתו ארצה, התגוררה תחילה בעכו ואחרי-כן עקרה לחולון. משום כך נאלץ ללמוד בבתי-ספר אחדים. אחרי מות אביו, נשלח לקיבוץ גלעד והתחנך שם במסגרת עליית הנוער. מבית-הספר שלחוהו להשתלם במתמטיקה ובפיסיקה בחוגים למחוננים בטכניון בחיפה, בכור הגרעיני בנחל שורק ובמכון וייצמן למדע ברחובות.
כשחש שלא די לו במה שהוא לומד בבית הספר הקיבוצי, חזר למשפחתו בחולון והשלים את בחינות הבגרות. כן כתב מספר עבודות במסגרת החוגים שהשתתף בהם.

חנוך גויס לצה”ל בראשית נובמבר 1972 והוצב לחיל השריון. לאחר הטירונות ולאחר שהשתלם בקורס לוחמי נגמ”שים, הוצב כרובאי חרמ”ש ליחידת חרמ”ש ששירתה על גדות תעלת סואץ. לדברי חברו, לא הקדיש חנוך תשומת לב למראהו החיצוני כחייל, אך כלוחם היה תמיד בין הטובים. בתרגילי האש היה מסתער ופוגע וגם עוזר למתקשים בתרגיל ומעודדם. תמיד התנדב לכל תפקיד. לדברי חברו בפלוגה, היה לחנוך “לב זהב”. הוא היה ידיד טוב, ותמיד סייע לחברו, שהיה בודד בארץ, הלווה לו כספים בלי לשאול מתי יחזיר והיה עוזר לו ככל שיכול באימונים. עם זאת, היה מסוגר והרבה להתבודד; בפלוגתו לא היו לו חברים רבים.

כשפרצה מלחמת יום הכיפורים הייתה יחידתו במוצב “טלוויזיה” שבגזרה המרכזית של תעלת סואץ. חנוך השתתף בקרב הקשה להגנה על המוצב, וביום י”א בתשרי תשל”ד (7.10.1973), הסתער בנגמ”ש על הכוחות המצרים התוקפים. בהסתערות נפגע הנגמ”ש וחנוך נהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקרית-שאול. השאיר אחריו אם ואח. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה: “חנוך היה חייל טוב, אשר ביצע את המוטל עליו לשביעות רצון מפקדיו והיה אהוד על חבריו. הוא לחם באומץ ובחירוף נפש”. בית-הספר “הערבה” בחולון ייחד פינת הנצחה לזכרו ולזכר עוד תלמיד לשעבר של בית-הספר; בחוברת פנימית של פלוגתו, “חרמש”, מחזור נובמבר 1972, פורסמה רשימה על דמותו.