הצריחון

כתב וצילם: יאיר ליטביץ

במאי 2008  (הצריחון של הטנק של יואב הועבר לשפיים ומוצב כאנדרטה, ביקרתי שם)

שחר חדש מאז לא עלה,
שמש נאלמה ולא שאלה,
לילה שחור שנמתח עד תום –
לפנות בוקר חדש שנצבע באדום,

לילה אחריו אין יותר יום,
חמה לא זרחה רק השקיפה מרום,
לא היתה בו המיית שירת נצחון –
קרב מדמם בשחר אחרון,

בודד קטוף עטוף יגון,
אילם ניצב שם הצריחון,
כונס עצמו אחוז מורא –
שריד מלילה מר נורא,

כאילו עוד נמצא הוא שם,
מגן על איש שלא נשם,
נשאר יתום אותו צריחון –
חובק באיש חיבוק אחרון,

על חול לבן דומם הוא נח,
לפני שניה הוא רק הוטח,
אין מושיע ואין מזור –
נותר החושך ואין עוד אור,

בדרך פלא זה קרה,
מצא הדרך חזרה,
חצה מדבר אותו צריחון –
הפך היות פליט אחרון,

מאז דמם ולא יסף,
מראות דמים אליו אסף,
שחר שחור אותו הכריע
בטרם אור שלא יגיע

דרישת שלום מליל עופרת,
כמו סופה שלא עוצרת,
שריד מוצל מאש לוחכת –
קפא הזמן עומד מלכת,

על משמרתו הוא ומתייסר,
ממתין לאיש שהוא חסר,
ממקומו משקיף לשוא –
לאיש שעד היום לא שב.