סמ"ר אליהו בן-שטרית ז"ל מ.א: 2141579
סמ”ר אליהו בן-שטרית ז”ל
מ.א: 2141579

בן מרים ואדר
נולד בירושלים
ב- כ”ט באדר תשי”ג, 16.3.1953
התגייס באוגוסט 1971
שרת בחיל הרגלים
יחידה: 424 – סיירת שקד
תפקיד: מש”ק קשר
נפל בקרב
ב- י’בתשרי תשל”ד, 6.10.1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: “טלפטיה” (בסיס טילים).
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: ירושלים- הר הרצל
הותיר: הורים, אחים ואחיות


אליהו בן מרים ואדר נולד ביום כ”ט באדר תשי”ג (16.3.53) בירושלים. למד בבית הספר היסודי “נווה יעקב” בשכונת קטמון הישנה ומשעברה משפחתו לגור בקרית-מנחם המשיך לימודיו בבית הספר “עיר גנים”. לאחר מכן למד בבית הספר התיכון ע”ש “בויאר” במגמה הריאלית-ביולוגית וסיים את לימודיו בשנת תשל”א.
אליהו נחשב לתלמיד חרוץ, שקדן שהתחבב על מוריו וחבריו. אף כי היה שקט וביישן, הצטיין בחוש הומור עדין בעזרתו רכש לו חברים רבים. בבית הספר היסודי נמנה על חברי החוג הדרמטי וזכה להערכה רבה על כשרון המשחק שלו. בתקופת הלימודים בתיכון הרבה לעסוק בספורט  ובמיוחד אהב לשחות הן בבריכות והן בים.

אליהו התגייס לצה”ל במחצית אוגוסט 1971. בשל חיבתו הגדולה לים ביקש לשרת בחיל הים אך בקשתו נדחתה. במקום זאת נשלח לשרת בחטיבת “גולני”. לאחר שסיים את הטירונות הפרכת בחטיבה זו, נשלח לקורס סיירים, קורס מש”קי רדיו ומדריכי קשר. קורס זה סיים בהצטיינות ולפיכך הוצע לו להישאר כמדריך בבית הספר לקשר בבסיס במרכז הארץ. אליהו סירב להצעה והתנדב לשרת בסיירת “שקד” כלוחם וקשר. אף כאן היה חייל אחראי, מסור ונכון תמיד לסייע לחבריו הן במעשה והן בדברי עידוד בתקופות משבר. על אף מימדי גופו (שלא היו גדולים במיוחד) היה מפתיע את חבריו בכושרו הגופני ובביצועיו באימונים.
אליהו היה בן מסור ומתחשב בהוריו. על מנת להרגיעם הרבה לשלוח מכתבים ולשמור על קשר. אולם אף פעם לא סיפר על פעילותן האמיתית בסיירת. לימים כאשר פורסם הספר של אל”מ מיכאל (מיקי) אלדר אודות הסיירת, נתגלה למשפחה כי למעשה אליהו נמנה על יחידת המסתערבים של סיירת “שקד” שכונתה אז “יחידת – זיקית”. יחידה זו פעלה לסיכול פעולות המחבלים ולכידתם – ברצועת עזה בשנות ה-70. צניעותו הרבה מחד ואי רצונו להדאיג את הוריו מאידך, הביאוהו להסתיר עובדה זו מהם. על חלקו בפעילות המבצעית ברצועת עזה הוענק לו “אות השירות המבצעי”.

משפרצה מלחמת יום הכיפורים נמצאה הסיירת בציר הצפוני בסיני. ביום י’ בתשרי תשל”ד (6.10.73) היום הראשון למלחמה, עם הפלישה המצרית לסיני, הוטל על הסיירת לנוע לעבר המעוזים שעל תעלת סואץ על מנת לסייע ולחלץ את הכוחות שם. בהיותו על זחל”ם בתנועה על הציר טסה – מעוזים הותקף הכוח בו נמצא, על ידי מטוסים מצריים וכך נהרג.
אליהו הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי שעל הר-הרצל ונטמן בחלקת הנופלים במלחמת יום כיפור. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל-ראשון.

במכתב תנחומים שכתב מפקד הסיירת (משה ספקטור) לבני משפחתו הוא מציין: “נכונותו לעזור לחבריו, גם אם לא היה הדבר מבחינה אישית, עשתה אותו אהוב וחביב על פקודיו ומפקדיו. מעולם לא חלק על הפקודות שניתנו לו וניתן היה לסמוך עליו בכל תחום”.
מפקדת סיירת “שקד” הוציאה לאור חוברת לזכרם של חלליה ובהם גם אליהו. משפחתו הקימה לזכרו קרן הנצחה המעניקה מדי שנה 3 מלגות לתלמידים מ”בויאר” שהצטיינו בתחומי העזרה לזולת, תרומה לחברה והגיעו להישגים בלמודים על אף קשיים אוביקטיביים.


Image99888