כְּתֹנֶת פַּסִּים לֹא עָשִׂיתִי לוֹ

כְּתֹנֶת פַּסִּים לֹא עָשִׂיתִי לוֹ

וַחֲלוֹמוֹת מַלְכוּת לֹא חָלַם

לִהְיוֹת מַשְׁבִּיר לָעָם.

לִגְבוּל מִצְרַיִם יָרַד

לַעֲמֹד שֶׁכֶם אֶחָד

עִם אֶחָיו בַּקְּרָב.

וְשָׁם –

אֵשׁ הַמִּלְחָמָה אֲכָלַתְהוּ

טָרֹף טֹרַף יוֹסֵף!

וְאֶחָיו יָשׁוּבוּ מִמִּצְרַיִם

וְאִישׁ לֹא יָבוֹא לְבַשֵּׂר לִי:

“עוֹד יוֹסֵף בִּנְךָ חַי!”

הֵם יַעֲלוּ אֶת אֲרוֹנוֹ אִתָּם

וַאֲנִי אָמוּת וְלֹא אֶרְאֶנּוּ עוֹד!

אבא

הַעֲקֵדָה – לֹא כָּךְ הָיְתָה

וְכָךְ הָיָה הַמַּעֲשֶׂה:

בְּנִי אֲשֶׁר אָהַבְתִּי

כְּאִילָן צָעִיר צָמַח

בְּאֶרֶץ הַמּוֹרִיָּה

אֲשֶׁר אָהַבְנוּ.

וַנִּבְנֶה סְבִיבָהּ חוֹמָה

וַנִּטָעֶהָ עֵצִים

וַנֵּלֶךְ שְׁנֵינוּ יַחְדָו.

וֵאלֹהֵי צְבָאוֹת אָרַב

לָנוּ בְּאַחַד הֶהָרִים

וַיִּבֶן שָׁם מַטְבֵּחַ

וַיַּעֲרֹךְ אֶת הָאֵשׁ וְהַחִצִּים

וַיִּקַּח אֶת הַמַּאֲכֶלֶת

לִשְׁחֹט אֶת בְּנִי.

וָאֶקְרָא אֵלָיו לַשָּׁמַיִם:

אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ

אֶל הַנַּעַר

וְאַל תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָה!

הִנְנִי עַבְדְּךָ יְחִידְךָ,

שִׂימֵנִי מִמַּעַל לָעֵצִים

וּשְׁלַח בִּי אֶת הַמַּאֲכֶלֶת

וַאֲנִי הוּא הַשֶּׂה לָעוֹלָה!

נַסֵּנִי אֱלֹהַי, נַסֵּנִי!

קָחֵנִי אֱלֹהַי, קָחֵנִי!

אַךְ הוּא, אֲשֶׁר אָרַב

לָנוּ בֶּהָרִים,

לֹא שָׁמַע בְּקוֹלִי

וְלֹא חָשַׂךְ אֶת בְּנִי

אֲשֶׁר אָבַהְתִּי.

הוּא עֲקָדוֹ כְּמוֹ אַיִל

וְשָׁלַח בּוֹ אֶת הָאֵשׁ

הַמְּאַכֶּלֶת.

דַּם הַנַּעַר נִגַּר בַּחוֹל

כַּחוֹל עַל שְׂפַת –

הַתְּעָלָה.

וְכוֹכְבֵי שָׁמַיִם

עֵדִים.

אבא