מילים: נמרוד גאון/ לחן: שלמה ארצי

אני שומע שוב ברגעי השלווה
את ג`ניס ג`ופלין שרה בלוז ישן
על בוב מק-גי
רביעייה קאמרית מנגנת
מוסיקה צלולה
מעבירה בי שוב אותן צמרמורות
עונג ידועות
אבל אני חייל – ואל תבכי לי ילדה

אני מוסיף ללכת בשביל הצר
מושך במעלה הדורות
רב-החתחתים
מעלי ציפורים דואות חופשיות
והרוח במרחבים – קוראת תגר
אבל אני חייל – ואל תבכי לי ילדה

אהבתי – רגעי זיכרונות וגעגועים
טרופים על השולחן
על השולחן סיפורים של צ`כוב,
כאבן שאין לה הופכין
כי אני הוא אדם מחופש לחייל
כפות בכתונת משוגעים
אז בכי לי ילדה על רגעי הבדידות
על הציפיות ועל השנים
ובכי על שני לבבות אוהבים ורחוקים

אני שומע שוב ברגעי השלווה
את ג`ניס ג`ופלין שרה בלוז ישן
על בוב מק-גי
רביעייה קאמרית מנגנת
מוסיקה צלולה
מעביר בי שוב אותן צמרמורות
עונג ידועות
אבל אני חייל – ואל תבכי לי ילדה

השיר בביצוע שלמה ארצי (מתוך האלבום “דרכים” (1979)